צריך שיהיה מרווח של בין שעה וחצי לשלוש בין הארוחות , אין שעת הגבלה בסוף היום העיקר שתאכלי את כול 6 הארוחות.
בהצלחה :אוהב:

רוב התשובות…
1. כף ראשונה של קטשופ היא חינמית ואחר כך עוד כף קטשופ היא מנת שומן.
2. סושי מטוגן נחשב מנה מותרת ככה 2 רולים עם כל המ שאת רוצה בפנים ארוחת צהריים ורול אחד ארוחת ערב מדי פעם. :שמח1:

בשפיות!! :מבולבל:

תעשי חביתה מביצה +חלבון תוסיפי כף אחת של גבינה לבנה 3% לתערובת או יוגורט עיזים 3% .
בתרסיס השמן תאדי בצל קצוץ +פטריות חתוכות תוסיפי את תערובת הביצים וקבלת ארוחה מדהימה שמתלווה לסלט ירקות ושתי פרוסות לחם .
משה

שלום לך ביצה לא משנה צורה וגודל שיוצא העיקר מביצה אם את עושה חביתה אז אם תרסיס שמן מקווה שעזרתי :שמח1:

יש תקופות כאלה שקצת יותר קשה לנו לשלוט על עצמנו, גם אני עברתי תקופה כזאת, ועליתי קצת, ובעלי התחיל להעיר לי…, מה קורה איתך? לא חבל לאבד את כול מה שהישגת, אז החלטתי שדי וחזרתי להליכות ולכושר בכול הכוח ואני עושה לי תוכנית אכילה ערב לפני, כי אני רוצה להיות רזה ובריאה , אני מציעה לך להתחיל בדרך הכי טכנית שיש בדיוק לפי התפריט ולהיזכר איך הרגשת אז לפני שירדת 24 קילו, ותזכרי שהגנבות הקטנות הן אלה שמעכבות אותנו.
המון בהצלחה :שמח1:

קודם כל מפסיקים לספור קלוריות.
דבר שני, האם יש באפשרותך לחזור לקבוצה??

אם ירדת (ולכל הדעות 18 קילו זו ירידה יפה ומכובדת) בעזרת התפריט של ה-1200 קלוריות תחזרי לאכול בדיוק לפי התפריט. אל תקזזי 200 קלוריות (לא יודעת מה את מקזזת, אבל משהו שם מתקזז ועל חשבונו כנראה את מרשה לעצמך לחטוא עם מתוקים).
תשמרי על התפריט, 6 ארוחות במלואן בכל 3 שעות, קצת ספורט, הרבה מים.. בטוחה שתצליחי להוריד את המעט שעלה. אחרי שתחזרי למשקל היעד, הדרך הבטוחה לשמור עליו היא פשוט להמשיך לאכול באותה מתכונת, ולפנק את עצמך במנה מותרת נוספת בכל שבוע.

שיהיה הרבה בהצלחה. בטוחה שתצליחי לחזור לעצמך.

תבדקי עם עצמך מה הכי עוזר לך לא להגיע למצבים האלה,
אותי מפחיד לחזור אחורה לתקופה שהייתי בומבה.
תבררי עם עצמך מה גרם לך להתחיל את התוכנית לראשונה,
תנסי לשחזר את התשוקה וההתלהבות .
חוץ מזה אנחנו בני אדם ולא רובוטים ומותר לפעמים לעשות טעויות,
חשוב להתעשת ולתקן במהירות …
אז קדימה הפשילי שרוולים ולעבודה :אוהב: :אוהב: בהצלחה

ומקדישה לך היום את שיר השמירה שלי…הוא מבטא בצורה הכי אישית שלי את האכילה הרגשית…
במבט לאחור, היא יושבת שם , בחורה צעירה ושמנה,
מכווצת בפינה ועיניה בוכיות כמתחננות למשהו….
אין לה כוח, היא מחכה…
אני יודעת שכואב לך, אני לוחשת לה…
זה כל כך ברור ואת יודעת שכואב לך אז למה את לא מקבלת החלטה?
למה את לא קולטת שכל זה מאוד דומה לדרך ארוכה…
דרך שאין בה מנצחים או מפסידים, פשוט דרך… למה את לא מנסה?
למה את בוכה?
ההמבורגר שאת אוכלת עכשיו, זו התשובה הראויה?
אני גם יושבת עכשיו בפינה, אבל בפינה מדהימה על הר גבוה במדבר, משקיפה למטה, את יודעת כמה מכשולים עברתי? כמה שדים ניצחתי?
אני עומדת עתה על פסגת העולם, את קולטת? אני על פסגת העולם….
מי היה מאמין שהפעם האור לא כבה כתמיד,
אלא הזרקורים כולם מופנים אליי ואני כלל איני מובכת…
מפריחה בלון ורוד לשמיים, בלון שיזכיר לי שהדרך לא באמת נגמרה
וכל דקה ביממה היא בדיוק כמו הקודמת..ואני כלל לא רעבה…
אני רואה שאת מהרהרת וחושבת, ואני גם יודעת שאת טרודה?
איך נפטרים מדבר כל כך מורכב בקלות, ואיך מורידים את כל המשקל הזה …
את בטח שואלת את עצמך עכשיו בפינה…
איך זה שאת נלחמת עם עצמך ונפגעת ונכשלת כל פעם מחדש….
את לא היחידה יש עוד הרבה כמוך, כמוני…פקחי את העיניים ואף את ליבך…
אם את באמת מוכנה, אבל לשינוי אמיתי ולא מזוייף,
הקשיבי לי… אני היא את ! רק במבט לאחור…
אני יודעת שאת מפחדת, מפחדת לגעת באמת במה שכואב לך…
זה לא האוכל, אינך מבינה? אז דאגי לעצמך, הכאב לא נעלם בלי עבודה קשה, כשמחביאים אותו הוא רק גדל , גדל כמו סופגניה לכל המשפחה…
תלחמי, אל תוותרי, זה הקרב שלך מול השומנים,
אל תסגרי את מה שאת מרגישה עמוק בפנים…
כי זה יחזור, זה בוער, זה חזק, זה לא ייגמר…לכי לקבל עזרה,
ואל תדאגי אני פה, צאי מהפינה ועכשיו !!
אל תחשבי על הכשלונות יותר, התחזקי, אל תתייאשי..המשיכי ולא משנה מה.
את בטוח יכולה להצליח, רק האמיני בכך, אני מאמינה….
הידעת שאפילו במדבר בשממון יש תפוח סדום…?
תגדלי, תצמחי, תעבדי על עצמך, הצמדי לתוכנית, בואי ביחד ננצח את השומנים !
חיים חדשים יגיעו במקום…והטיפות שאת תראי מהיום, אני מבטיחה, יפה שלי,
יהיו רק אלו של הגשם והאושר ולא של עינייך הבוכיות…
אלוהים בוודאי חייך כשנפגשנו…
אני אפילו בטוחה כי הוא עשה מזה עניין ענקי…..
הוא אמר למלאכים שבשמיים, שייצרו קשת למעלה בענן…
אז הביטי מעלה, הישר לקשת, אני שם….תחייכי אליי חזרה…
את לא לבד, אני איתך, אני בעצם את, רק במבט לאחור…
ורזה עכשיו ולתמיד! ובטוחה יותר מתמיד שאין דבר בחיים !
שלא אצליח לעשות אם רק ארצה בכך..'
מאמינה בכם בט-י-ר-ו-ף!!

ד”ר איה בן שלום
מנהלת האתר ומנחה בחלי ממן

הי

בניגוד לתגובות של כולם אני מבינה אותך אבל אני גם עדיין עוברת את זה ולצערי זה לא חל מהעבר שלי,
אני רוצה לומר לך שאת ממש תיארת לי אותי ואני מבינה אותך ומזדהה איתך עד שאני גם בטוחה שאת וגם אני אוכלות ועושות את כל זה לא כי אנו רעבות או לא מאורגנות, זה נקרא אכילה רגשית וכן יש אנשים שהאוכל הוא איזושהו פורקן בשבילהם, אני לאחר שנים רבות והמון טיפולים רגשיים הבנתי זאת אבל לצערי שום דבר לא עזר, מה שכן עוזר לי זה שאני מודעת לכך שהאכילה שלי היא ריגשית ולא כי אני רעבה או לא מאורגנת עם התוכנית וההיפך אני שונאת כשאומרים לי “תכיני מרק..ירקות חינמיים,,אנרג'י” הרי אנשים לא מבינים שאנו רוצות את המתוק כאן ועכשיו ואם לא יהיה בבית אז נצא לקנות בקיוסק ואפילו נאכל בסתר”….בכל זאת ועם כל הקושי הצלחתי לרדת 12 קילו, כשכל יום בשבילי זה מלחמה, ממש ככה ויש ימים שאין לי כוחות להילחם אז אני נשברת אבל ישר חוזרת לתוכנית ומשתדלת לא להעמיס על עצמי עם ייסורי מצפון,

מקווה שאיכשהו עזרתי לך, רק שתדעי שאת לא לבד…

אהבתי את מה שאוסי כתבה לך, להוציא את המילה בושה מהלקסיקון.

את נמצאת במצב בו נמצאים הרבה אנשים אחרים. אני בטוחה שאם תלכי לקבוצה ותקבלי הזדמנות לשתף כמו ששיתפת פה, כל המשתתפים יזדהו איתך ויבינו אותך.

תנסי לחזור לעצמך, אם התקפי הרעב קורים בשעות הקטנות של הלילה, נסי ללכת לישון מוקדם. אני יודעת שלא תמיד זה עובד (גם אני בנאדם של לילה) אבל אם תעשי מקלחת חמה, תלבשי פיג'מה ותיכנסי למיטה, אני בספק שיהיה לך חשק להתלבש ולצאת מהבית. ולא, אל תצאי עם פיג'מה :ph34r:

אני גם מבינה את איבוד השליטה הזמני שיכול לגרום לך לחוסר איזון טוטאלי. קחי כל יום כפרויקט בפני עצמו עד שתתחזקי. תחליטי החלטה בבוקר שהיום יהיה טוב, תרשמי לך על המקרר או שימי לך פתק קטן באוטו – תרשמי בו – היום אני אהיה בשליטה, אני אנצח את האוכל!
זה נשמע קצת פלצני אבל זה עובד. תנסי לחשוב על התחושה שהרגשת שהייתה בשליטה וראית ירידה במשקל, ולא על המצב שאת נמצאת בו כרגע.

מאחלת לך הרבה בהצלחה במציאת הדרך הביתה.

דבר ראשון אל תתחילי ממחר את התוכנית אלא מעכשיו!!
תלכי לסופר תקני את כל המצרכים הנדרשים לתוכנית..
אל תשקלי בבית עד למפגש הבא…
המעודד בדבר כל מישהי/ו שנמצא/ת בפורום עובר את אותו הדבר יש ימים יותר זורמים יש ימים עם כל מיני גניבות ויש ימים מגעילים כמו שאת מתארת …
אבל אין יותר כייף מלחזור לתחושת השליטה והניצחון באוכל…רק מי שפה מבין את השפה של שמנים והתחושות על מה את מדברת ובדיוק מרגיש ומזדהה איתך…
אני כיום כמעט שנתיים בשמירה, שלוש שנים בתוכנית ולפעמים עדיין נופלת בימים הנוראים האלו ובתחושת הפחד להשמין ולחזור אחורה….
אני חושבת שאחרי שתקראי שוב את ההודעה שלך תיראי שאת כבר מאוחרי זה…
יפעת שיהיה לך המון המון בהצלחה…
:מאושר:
חוזרים לשיגרה בכל הכוח…רישום,ספורט, מים והגעה למפגשים…
בהצלחה יפתי…

היי יפעת מה שלומך ??
קראתי את ההודעה שלך ונוכחתי להבין שאת מפחדת מההשמנה…. כמו כולנו לצערי.אני ממליצה לך בחום!!! להכנס למרכז תמיכה ששם ישנם אנשים מיוחדים וטובים שיוכלו לעזור לך מכל הבחינות
אחותי אל תפחדי אני מאמינה בך ומאחלת לך המון המון בצלחה כי רק היכולת והרצון העז את תצליחי!!!! תכנסי לסיפורי הצלחה ותתעודדי שגם את יכולה להיות חלק ממהצלחה….
אם הם הצליחו אז אין ספק שגם את!!!!
בהצלחה אחותי 🙂 יום נפלא מירב

קראתי את ההודעה שלך כמה פעמים ווואהוו איך החזרת אותי אחורה בזמן אין לך מושג.
כל כך מוכר מהעבר,כל כך קרה גם לי.אני אנסה להסביר איך היום זה לא קורה אחרי תהליך ארוך טווח.
היום אני מבינה שבושה בתהליך הזה לא צריכה להיות בלקסיקון,כי כשקשה זה ממש לא בושה לבקש עזרה.אני לדוגמא מודה היום קבל עם ועדה ששבוע בלי קבוצה אני יכולה להסתדר אבל מעבר לזה ממש אבל ממש לא.
היום דקה לפני שאני מתניעה את הרכב כדי לקנות את הדברים שציינת אני שואלת את עצמי אם אני מוכנה לשלם את המחיר של ההרגשה שאחריי.
המון פעמים אני לוקחת דף נייר ורושמת לי מטרות קטנות עם תאריכי יעד,לא כולן קשורות לתוכנית.
אני יוצאת מתוך הנחה שאת נוסעת לדראגסטור שפתוח 24/7,שבדרך כלל נמצא בתחנת דלק.
אז יש חוק שהמצאתי לעצמי לתחנת דלק אני נכנסת רק כשנגמר לי הדלק ברכב על מנת לתדלק מעבר לכך אין לי מה לעשות באיזור.
תאמיני לי שהמדריכה כן מבינה את הגודל של הדבר הזה ,היא גם הייתה שם בעבר.
אחד מהטיפולים שאת יכולה לעשות עבורך זה לנהל מין יומן תהליך,להזכיר לעצמך איך הכל התחיל
ולרשום יום ביומו איך הולך לך.
מעבר פנקי את עצמך בדיסק /ספר/עיסוי טוב/בגד שווה .
לכי לקבוצה קבלי את הכח חזרה.
בהצלחה ועדכני
אוסי 🙂