-
אני ממש מזדהה עם התחושה שלך… גם אני הרגשתי ככה ולא רק עם המנה המותרת אלא גם במקרים אחרים כמו שפתאום רואים אותי אוכלת פיתה (!!) וגם שאני אוכלת כל שעתיים-שלוש (כאילו אני לא מפסיקה לטחון כל היום).. :לשון:
יש כמה אופציות:
1) לשים פס על כולם ואכול כמו גדולה.. עוד זמן מה הם יראו לבד את התוצאות 😉
2) להזמין משלוח או טייק-אווי ועם הזמן תרגישי יותר נוח לאכול בחוץ
-
את צריכה להבין שהמנה מותרת לא מיועדת לאחרים אלא אך ורק לך.כלומר המנה מותרת נועדת לרקח לך את החבל הפנימי..דהיינו לשנות לך דפוס חשבתי שאת לא נימצאת בדיאטה אלא בתוכנית של אורח חיים..ברגע שאת משנה את היסתכלות הזאת את לא שמה על אף אחד ושנית את מרגישה כייף שאת מפנקת את עצמך ובכל זאת את יורדת..
-
בפעם הראשונה שהורדתי ממשקלי 17 קילו אפילו בן זוגי
לא האמין שאני אוכלת כל כך הרבה ושארזה.
אז לא!!!!
וכן -אכלתי המון במסעדות.
למעשה האכילה במסעדה העניקה לי איזו שהיא תחושה של כיף
ומנעה ממני להרגיש שאני בדיאטת עונש.
וכשלפתע אנשים התחילו להבחין שרזיתי זה היה ממש כיף.
כן רזיתי ואכלתי גם יחד.
אין לך מה לחשבן לזרים.
מה איכפת לך מה הם חושבים.
העיקר שחברות שלך מפרגנות ושאת שלמה עם עצמך -שזה הכי חשוב!
בהצלחה
אכלי והצליחי!!!! :אוהב: :אוהב: :צוחק:
-
מותר לכולם לחשוב, לצערנו גם מותר להם להגיד :), זכותך (וחובתך כלפי עצמך) לבחור מה את שומעת ולמה את מקשיבה, אכלי את המנה המותרת ודמייני את היום שיגידו לך: “את ב”חלי” אבל אין לך מה להוריד” או: “מה מקבלים גם אנורקסיות” הפלאפל / ההמבורגר (ושאר ה”חטאים”) הם אלו שמזכירים לנו את הדרך, ומחזקים בתהליך. אולי מי שמסתכל חושב: איזו יפה היא / איזה חולצה מהמממת וכמה היא מחמיאה לה / איך בא לי גם פלאפל… חשבי חיובי, מה שיש בחצי הכוס המלאה הרבה יותר טעים מאשר בחציה השני :צוחק:
-
אני ממש מבינה ומרגישה את תחושותי'יך.
לפני התהליך, הי'יתי מחכה שלא יהיו אנשים באיזור, ואז הי'יתי מפרקת ארונות שלמים..
אני ממש מבינה את התחושה. אבל כמו שליאורי אמרה, המנה היא לא חריגה, אלא חלק מהתהליך. אל תייסרי את עצמך על מה שלא צריך.
הירידה שלך מוכיחה לכל המתבוננים למיניהם, שאפשר לרדת על לאפה מכובדת, ולהפציץ בירידה,
ולכן, אל דאגה. תהני יקרה :שמח1: :שמח1: :אוהב:
-
מה אכפת לך?
שתחררי מזה!
זו המנה מותרת שלך,את בתהליך מדהים,מה אכפת לך מה אחרים יחשבו או חושבים…