בחג עליתי קילו קיצת ביאס אבל לא נורא אוריד את זה כמו גדולה :מאושר:

גיבורה גדולה…. היצטרפתי אחרי החג (:

ירדתי אחרי הפסח הקשה הזה קילו.
סך הכל סגרתי 20 קילו
מאושרת !!

היום בערב הולכת לשקילה….. אעדכן מחר 🙂

סה”כ עבר עלי חג דיי טוב מבחינת שמירה…. השתדלתי לא לזלול לא עוגות לא מתוקים לא הרבה בשרים לא נגעתי בפיצוחים ואפילו מצות אכלתי ממש מעט והשתדלתי לאכול פריכיות אורז…. פה ושם לא שמרתי בדיוק בדיוק על כמיות מדודות….. הייתי מאושרת ושמחה מאורית החג מהמשפחה והכי הכי כיף היה לקבל מחמאות על איך שאני נראית טוב. ופינקתי את עצמי בגינ'ס ורוד יפה וקייצי 🙂
סה”כ ירידה 9.5!!!! עוד 500 גרם לורד! :מאושר: :מאושר:

עליתי את כל מה שירדתי לפני,
בא לי להקיא מגועל כמה אכלתי..אין בלי מסגרת זה ממש לא כיף אוכלים בלי חשבון ומזיקים לגוף נורא
עליתי 2 קילו , כל היום היה ארוחות מטורפות אצלנו בבית , צ'יפס על האש ,עוגות בכמויות
נפלתי . אבל עכשיו נרשמת לזומבה ומתחילה בכל הכוח 😉 😉

רוסי

כך שאני משערת שבגלל זה יש קצת בעיות..

לאכול מהכל בכמות שפויה על מנת לטעום דברים שאין לך אפשרות לאכול בבית, אין צורך לאכול כמויות לא שפויות כדי להנות מאוכל.
תקפידי על 6 הארוחות, תכנני לך את היום גם כשאת שם.
לאכול הרבה ירקות
לשתות המון
לקחת מהבית ( לפחות לשבוע הראשון אח”כ תוכלי למצוא שם תחליפים ) :חטיפי אנרגיה, טוסט טעים, פירות יבשים, ככה תוכלי לשמור על ארוחות הביניים ולא להישבר.
בארוחת בקר ( אם היא גדולה ) אז כל בקר לטעום רק מחלק מהדברים כי מחר יש עוד יום שבו אפשר לטעום דברים אחרים. בד”כ יש לנו נטייה לטעום מהכל בבת אחת, אז לא.
יש לך מותרת בשבוע, נצלי אותה.
והכי חשוב גם אם חרגת קצת ( ויהיו חריגות :סחרחורת: ), קחי את זה בפרופורציה, את לא נוסעת כל יום לחודש בתאילנד, לא יקרה כלום אם לא תרזי בחודש הזה. תתקני את זה אח”כ ושם תהני בלי רגשי אשמה מיותרים.

חינמית…

דבי היקרה, כל כך מזדהה עם הדברים.
אני בת 39 וירדתי במהלך חיי במסגרות רשמיות 4 פעמים:
21 קילו
21 קילו
10 קילו
17 קילו

סה”כ ירדתי בחיי 69 קילו ועליתי אותם בריבית.
היום, עוד פחות משעה, אני מתחילה את התהליך מחדש!
בכל אחת מהפעמים כשעליתי התייאשתי והייאוש היה משמין והביא לעוד ועוד עלייה.
להתייאש זאת לא אלטרנטיבה שאני יכולה לבחור בה. מכירה את הדרך. הייתי שם. זה משמין!זה עצוב! זה לא בריא! עכשיו אחרי עליה של 17 קילו, כמעט בייאוש… אבל לא!

איך?

כמו שנירה אמרה…. אין לי כח להיות שמנה, עצובה, אומללה. אין לי כח להתנצל בפני הבן שלי ששוב אמא לא עומדת בדבריה, בהבטחה שלה לעצמה. אין לי כח למדוד בגדים ולראות שכלום כבר לא עולה עלי. אין לי כח להסתכל על תמונות מקיץ שעבר – מאושרת, חופשייה, בים ולוותר על כל זה.

אתמול הבן שלי אמר שכל הזמן יש לי תירוץ חדש, ממחר, מתחילת השבוע, אחרי היום הולדת שלי, אחרי היום הולדת שלו, אחרי ליל הסדר, אחרי החג, אחרי תיאלנד, אחרי ואחרי…
גם אני איבדתי את הדרך… הבנתי שאחרים יכולים להושיט לי יד, אבל רק אני יכולה לבחור ולצעוד בה.
אני משויטה לך יד כאן. אל תוותרי לעצמך ועל עצמך.
תשתפי ונצעד יחד. זה יעזור גם לי וייתן כח.

בהצלחה, יעל

מה שבקלות בא גם בקלות הולך…
לרדת בזריזות
זבנג וגמרנו זה לא נכון לחיים שלנו…זה נחמד ויפה כך אני עשיתי בעבר, במהירות ירדתי ובמהירות העלתי הכל בחזרה.
לא תמיד הדרך הקצרה היא הטובה לנו…
מה שהיה עד כה היה ועבר ומהיום החליטי לחזור לעצמך, כיוון שאת ראויה ומסוגלת וחשוב לך להיות בריאה ולהראות טוב.
האם יש לך חשק להראות שמנה וחסרת כוחות? או שיש לך חשק לעשות מעשה וצעד אחר צעד יביא אותך אל המקום שאת כל כך רוצה להיות בו.
אל תחשבי על דברים גדולים אלא צעד ועוד צעד ועוד צעד וביחד תגיעי להורדה גדולה במשקל.

יש לי חברה שבמשך שנתיים כל שבוע מורידה חצי ק”ג, קילו, חצי ק”ג אז בהתחלה אמרתי לה: מה???? והיא בדרכה שלה בצעדים קטנים ומדודים הורידה כבר למעלה מ-20 ק”ג ונראה סוף הדרך,
כמה יפה וחתיכה היא.

את מבינה? הראייה צריכה להיות קדימה מהיום לעוד שנה…איפה אז תהיי, לא הרגע היום כרגע.

קחי אויר הכיני לך כוס קפה ותראי טוב. בהצלחה.

ראשית איזה יופי שירדת 20 ק”ג…וממש לא סוף העולם שהעלת 5 ק”ג. יפה שעצרת בזמן.
אני למשל ירדתי והעלתי הכלללללל בחזרה ורק אז עצרתי וחזרתי לחלי ממן למסלול הנכון לי.
תסתכלי בצד ימין יש את התפריט של 1500 קלוריות ואולי זה יעזור ואולי כדאי לך לחזור לקבוצה, לדעתי זה מה שמחזיר אותנו למסלול הנכון….בהצלחה רבה.