ומבקשים מהאחות שתתמוך בך ובפעם הבאה לא תציע לך פרוסת עוגה.
זה נורא פשוט, אף אחד לא דוחף לנו את האוכל לתוך הפה. כולנו עומדים יום ביומו בפני סיטואציות שיש אוכל מפתה שאינו נמצא בתכנית ומאוד רוצים לשבור את השגרה ולטעום משהו שהוא אחר, שונה, מהאוכל שהיינו רגילים, “בלי לדפוק חשבון”, השאלה היא איפה הרווח שלנו. האם הרווח שלנו הוא בסופו של השבוע כשאנחנו עולים על המשקל ורואים שירדנו קילו ומאושרים עד הגג ומלאי מוטיבציה, או שהרווח שלנו הוא בטעימה של פרוסת עוגה שהטעם שלה מתגלגל על הלשון למשך חצי דקה, כל הפרוסה נאכלת תוך 5 דקות במקרה הטוב, ייסורי המצפון חוגגים עלינו במשך יומיים שלמים, ושלא נדבר על המשקל שאחרי זה כועס עלינו, בעקבות זה אנחנו כועסים על עצמנו ואיכשהו שוב פעם מגיעים לאותו מעגל שחוזר על עצמו כמו לופ אינסופי.
אז תעשי לך את החשבון שלך עם עצמך ותחליטי מה את מעדיפה.
