ואת ממש לא הולכת ליפול, לא עכשיו, לא בחצי הדרך.
קדימה לקום, להזדקף ולהביט רק לנקודה אחת – למטרה.
כולנו נופלים… משמע: כולנו בני אדם, זה לא אסון אם לא נשארים להנציח :אוהב:

זה בסדר ונורמאלי לחלוטין ולא קרה שום דבר רק שעכשיו את גם יודעת שאת לא חסינה ואת יודעת את מקומך. אז פשוט מאד עכשיו ממשיכים בתהליך. זה לא קל המלחמה עם האוכל תמיד תמיד תהיה חלק ממך. עם הזמן זה נהיה יותר קל. נפילות תמיד יהיו אבל את תלמדי לקחת אותן יותר בקלות וגם להתגבר יותר מול הפיתויים אפילו כשאת לא בשיא המוטיבציה. את תתרגלי להכל, גם לנפילות גם לתפריט, גם לשליטה התמידית שצריך להיות בה. פשוט תמשיכי כרגיל בתוכנית כל השאר יבוא זה עניין של זמן

הי מאיה יקרה. שבת. שקט בבית. רק אני ערה. נכנסתי לפורום ומצאתי את ההודעה שלך. את יודעת, אנחנו לא כל כך חזקות. אנחנו חכמות להבחין בחולשה שלנו ולעשות כל מיני דברים כדי לחזק את עצמנו ולעשות מה שטוב בשבילנו. :אוהב: ואת אחת הטובות אם לא ה. יש את המשחק הזה עם מטקה וכדור שמנסים להקפיץ בלי להפיל. לפעמים אחרי שמצליחים להקפיץ ממש הרבה הכדור נופל…… אפשר לוותר ואפשר פשוט לחזור להקפיץ…. הנפילות והחשק העז לאכול סתם תמיד מחכים ויחכו לנו מעבר לפינה. זה טבעי. אנחנו נשתמש בכל האמצעים כדי שזה לא יקרה, וגם נקום מהר ככל האפשר ולהמשיך במסע שלנו. ברגע שהתחלנו לשמור על התפריט , התחלנו במסע שלא מסתיים. אוכלים מסודר, שותים הרבה מים, עושים פעילות (דרך אגב: מה קורה עם זה? התחלת משהו??) , נהנים מהתהליך, מקיפים את עצמנו במסגרות תומכות , מבינות ומחבקות וממשיכים ללכת. כשיש עודף משקל גדול הקילוגרמים נושרים בקצב מואץ, ככל שמתקרבים למשקל שמירה הירידות יותר קטנות ובשמירה הירידות די נעצרות
, אבל העשיה די דומה. רק נראים הרבה יותר יפה – כמובן. אני מזמינה אותך עם כל הלב :אוהב: :אוהב: לחזור ולהצטרף למסע ולעבוד ביחד . יש 6 ארוחות ביום שבהן אפשר להתחיל לתקתק, להתחייב, לדווח וללכת בשביל שעושה לנו טוב. את באה??? :אוהב: :אוהב: :אוהב: :אוהב: :אוהב: :אוהב: :אוהב:

מדי פעם אפשרי

אפשרי במקום פרי חטיף תפוחונים קטן

אין תחליף לפירות אבל אולי תנסי לאכול פירות מיובשים. גם אני לא כ”כ אוהבת פירות אבל פירות מיובשים עוזרים לי נסי תמרים, משמש מיובש או שאת יכולה לסחוט לך תפוז 1 שלם ולהכין מיץ תפוזים…

:לשון:

כשרשום כוס מתכוונים תמיד לכוס חד פעמית לשתייה פיטנס וקורנפלקס רגיל זה כמויות יותר קטנות
הברנפלקס קראנצים ופייבר וואן

שניצל תירס לייט יכול להחליף חלבון וחצי גבינה רק בפעם ב.. לא מומלץ לעשות זאת באופן קבוע. אבל יש לך מגוון שלם של ארוחות ערב טעימות – אני מפנקת את עצמי בחביתה עם פטריות או בצל ירוק, 2 פרוסות לחם קל גבינה לבנה וסלט.. מעדן (:

כל הכבוד על ההשקעה והכתיבה בטיפים כיצד להתנהל בחופשה!

אני גם נוסעת לחופשה בחו”ל ל-5 ימים אז אשתדל להתנהל לפי מה שכתבת! :מאושר: :צוחק: :מאושר:

כי האוכל שמבושל במלון כולל בתוכו מלא שמן.

אני מבינה את החששות שלך, כי גם אני נתקלתי בהן אחרי שהתחלתי את הדיאטה והייתי צריכה ללכת למלון. אקדים ואומר שכמעט כל סופשבוע אני במלון אחר באילת, לכן שמתי לב שבכל המלונות, רוב האוכל הוא סטנדרטי וחוזר על עצמו – יש כאלה שמכינים אותו יותר טעים ויש כאלה שפחות.. אבל הקטגוריות דומות, לא משנה כמה כוכבים יש למלון: תמיד תמצאי עמדה של ירקות חתוכים (בחלק תמצאי אדם שיחתוך לך ירקות לפי בקשה), פלטת גבינות + סוגים שונים של מעדנים גם דיאטטיים, עמדה של חביתות לפי הזמנה, (נדלג על הפנקייקים), עמדת ריבות, סלטים מבושלים, (נדלג גם על הקינוחים), בארוחות הערב: עמדה של מרק או שניים (תמיד יהיה מרק צח), ארוחה בשרית עם לפחות 3 סוגי בחירה, מספר תוספות.

המשימה ממש לא בשמיים, ואחרי שמבינים איך הכל מסודר, אפשר לסדר את הראש ולהחליט באומץ מה אוכלים היום כחלק מהתפריט. להן עצות מניסיוני האישי – אולי תמצאי אותן שימושיות:

לפני הכל, לעשות סיבוב מקיף בכל החדר אוכל ולראות מה מציעים לך – מה מפתה אותך יותר ועל מה בקלות את יכולה לוותר. ככה לא תרגישי ש”אני חייבת לאכול מהעמדה שגיליתי עכשיו!”, למרות שאת כבר בדרך לצאת מהחדר אוכל.

לזכור שאומנם שילמת הרבה כסף למלון, אבל הגוף שלך הוא לא פח זבל או שפן ניסיון… תנצלי את המלון לדיאטה שלך ותינצלי מהפיתויים שהוא מציב בדרכך. תשלטי את בו ולא הוא בך.

לקחת הכל בצלחות קטנות (כי צלחת גדולה צריך למלא, ואם לקחת את הכמות הנכונה בצלחת קטנה – זה נראה יותר הרבה!).
להחליט שאת קמה רק פעמיים כדי לקחת משהו מהמזנון – פעם אחת ירקות ופעם שנייה את האוכל האמיתי… (טוב, אם יש מרק אז שלוש פעמים – וזהו!)

להתחיל את הארוחה עם צלחת גדולה של ירקות חתוכים (איזה כיף, לא צריך להתאמץ בשביל זה ויש בשפע). להיזהר מסלטים מוכנים.. אפילו בסלט ירקות חתוך לקוביות יש שמן (כדי שהוא יראה מבריק ומפתה) וסוכר (משפר טעם, למרות שזה נשמע לא הגיוני).

להחליף בין הארוחת ערב לארוחת בוקר, כי אז מגיע לך יותר חלבון ואת יכולה לקחת עוד משהו על הצלחת (נגיד – ביצה קשה וכף גבינה לבנה או קוטג'. 5% בגבינות האלה זה הסטנדרט).
כל מלון שמכבד את עצמו מחזיק פריכיות אורז ופתית, לרוב הם מוציאים את זה ליד הריבות ואפילו לא צריך לבקש (רק לוודא שבאמת מדובר בדברים “זולים” קלורית).
בארוחה הזאת, כן לקחת מנת שומן (כף טחינה על הירקות או זיתים שלמים לפי הגודל שלהם וכמה שמותר לך).

את הארוחת צהריים לאכול בערב, כי אז מגישים אוכל בשרי.
העיקרון הוא כמו בבית: מגישים אורז? אז חצי כוס סטנדרטית.
בתחתית של הכוס פלסטיק כתוב כמה מ”ל יש בה. כוס נחשבת 200 מ”ל. אין לך כוס פלסטיק? אל תקחי ריזיקה עם כוס זכוכית, כי לא בטוח שהיא סטנדרטית וגם בטח לא יהיה לך נעים לעשות את זה מול אנשים… אז הכי בטוח ללכת על הכף – 3 כפות ודי! אל תקחי אורז עם כף ההגשה הגדולה הקיימת בפס החם כשאת מבטיחה לעצמך שכשתגיעי לשולחן כבר תמדדי… זה לא יקרה! חינכך את עצמך לאכול את כל מה שיש בצלחת לכן, לא להכניס אליה דברים מעבר למה שמותר. תבקשי כף רגילה, ואיתה תיקחי את האורז לצלחת. (לא חייב רק אורז, תעשי את זה עם מה שאת אוהבת…)

שניצל מטוגן עם פירורים – זה אסון. אבל כשאני הייתי במלון הפכתי אותו לארוחת צהריים ממש כי הוא מורכב מחזה עוף, פירורי לחם (עד 3 כפות לפני בישול) ושומן (או יותר נכון להגיד – מלא שמן!) עשיתי את זה על דעת עצמי, כי באותו יום (זה היה שישי בערב) לא אכלתי טוב ויצא שאחרי ארוחת הערב, הייתי עוד צריכה לאכול ארוחת צהריים… אז השניצל שימש אותי כצהריים בחדר (כי הייתי כבר מפוצצת בשביל משהו אחר). בשבוע הזה ירדתי 1.5 קילו! שזה המון!

באופן כללי, להיכנס לחדר אוכל עם ערימה של מפיות כדי להספיג את השמן במפית :צוחק:

בד”כ יש בארוחת ערב מרק צח בתפריט, אז לראות שהוא לא מורכב מ-50% שמן צף, 50% מים… לנסות לקחת כמה שפחות שמן (הוא צף למעלה). ולא להתפתה לשקדי מרק/ קרוטונים/ איטריות/ קניידלך (הפיתוי האחרון קיים רק בדן אילת.. ואם כשהייתי שם הייתי בדיאטה, לא הייתי עומדת בזה!).

פירות יש בשפע – רק לדעת להתנהל איתם נכון. לפני הדיאטה לא הייתי מעיזה להוציא כלום מהחדר אוכל, אבל הדיאטה נתנה לי אומץ, והוצאתי עם רשות תפוחים בשביל ארוחות הביניים, ופתית לארוחת 4.

להתייחס לארוחת הבוקר, הביניים וארבע שבתפריט של חלי כארוחות שצריכות להחזיק אותך בין ארוחת הבוקר של המלון (שאכלת בה את ארוחת הערב מהתפריט של חלי) לארוחת הערב של המלון (שמופיעה כצהריים אצל חלי).
אם לא הופכים את הסדר של הארוחות, אני לא יודעת איך אפשר להסתדר במלון.

לצאת לטייל הרבה, לשחות הרבה. לא רק לשכב בטן גב על המיטת שיזוף. לשתות המון! מים!!!
להשתדל לעלות במדרגות לפחות פעם ביום (ואם את בקומה ה-8 של המלון, אז לפחות חצי מכמות הקומות) אפשר גם לרדת כל הזמן במדרגות (זה לוקח פחות זמן מלחכות למעלית).

לוותר על שתייה מתוקה, גם אם היא בחינם! לזכור שהקלוריות הם לא חינמיים! אם ממש קשה לך, תגבילי את עצמך לכוס אחת ביום! (לא בארוחה).. זה אומנם אסור, אבל עדיף לשחרר את הרסן בצורה מבוקרת מאשר לאבד שליטה. אם את הולכת על התפוזים או האשכוליות של ארוחת הבוקר, כדאי למהול אותם במים. אם יש שתייה מוגזת מתוקה, למהול בסודה (בד”כ במלונות הכל כלול). לזכור שהטעם שלהם לא השתנה מאתמול, ואין צורך לוודא את זה.

לקחת איתך חטיפי אנרגיה שאת אוהבת, והרבה! כדי שלא תתקעי ו/או שלא ינצלו אותך עם המחיר שלהם בחנויות הנוחות.

תתפלאי, אבל דווקא במלון את יכולה למצוא את המשמעת שקיימת בך יותר מאשר בבית! לבקש מכל הסובבים אותך לעזור לך בזה (להזכיר לך, לעודד, לתמוך – גם אם זה אומר שהם יצטרכו לקום שוב ולהביא לך מלפפונים, גזרים ופלפלים חתוכים כי עוד בא לך לנשנש משהו אבל את לא רוצה להתגרה מהמטעמים שבמזנונים).

זה מה שעולה לי עכשיו לראש… תתעודדי, כי דווקא במלון הייתה לי את הירידה הכי גדולה! (אני מתמידה גם במהלך השבוע, אבל חששתי שהמלון יתרפד לי את ההתמדה) זה אפשרי!

בהצלחה! והכי חשוב- תיהני!

(* את השורה הבאה לקרוא רק אם נפלת:
תמיד אפשר להתחיל מחדש!)