שיהיה שבוע נפלא אופטימי ומחוייך.
כמה כיף שהפכת את כל הפרצופים מן העבר…לחייכנים!!!!
כל הכבוד על ההחלטה “לחזור ובגדול” עם הנחישות שאת משדרת ועם האופטימיות המחייכת אין לי ספק שתשיגי את המטרה !!!
המון הצלחה.
מחכה לעידכונים מחוייכים
שבוע טוב
רחלי ו.
:אוהב:

מתוקה,
אומנם עלית 1.9 ק”ג אבל הצלחת לקום מהנפילה ולא הרמת ידיים, הפכת כל חייכן עצוב לחייכן שמח(!).
הרצון שלך, הנחישות, הדבקות במטרה יביאו אותך למקום שאת רוצה להגיע אליו – השמירה 🙂
אז תמשיכי בדרכך, תמשיכי לחייך (מרגישה את החיוך הפנימי שלך)ותצעדי בדרך הבטוחה למטרה.
שיהיה לך שבוע מקסים :שמח1: :אוהב: :שמח2:

שבוע טוב

את תראי שלא תתאכזבי!!
בהצלחה! :מאושר:

דלעת ערמונים נחשבת לבריאה ביותר כמו הדלעת הרגילה.
היא טעימה מאוד במגוון צורות.
משה

אני מגיעה למפגשים גם בידיעה שעליתי.
כמו שכתבו לך קודמיי זה חלק מהתהליך והתמיכה העידוד והטיפים יעזרו לך להרים ראש ולהמשיך הלאה…
מעידות הן חלק מהתהליך העיקר זה לדעת לחזור מהן למסלול ולהמשיך הלאה בדרך להשגת היעד…
מאחלת לך המון הצלחה בדרכך להגשמת חלומך וכמו שכתבה לך נירית המקסימה רק בך תלויה הפיכת החלום למציאות.
מחזיקה לך אצבעות
רחלי ו.
:אוהב: 🙂 :מאושר:

בוקר טוב חיה,
תהפכי את החלום שלך למציאות, תראי את עצמך רזה, תציבי יעדים קטנים.
תגיעי לשקילה – לקיחת אחריות תיתן לך כוח להמשיך בתהליך.
לקיחת אחריות, התמדה ועשייה הם שחקנים חשובים בתהליך. :שמח2: 🙂
בהצלחה!!!

חשבי על כך שאת לא רק מגיעה לשקילה אלא את מגיע למפגש שיעזור לך לשפר את דרכך לאורח חיים נכון.
משה

את יכולה לערבב את הירקות, או להפריד. תלוי מה את אוהבת.

כמו שמשה כתב – תאלתרי לפי טעמך האישי

כל ירק בא בחשבון ,בחרי ירקות שטעימים לך.
משה

עמית חביבה את אכן בבעיה במיוחד עם הפיתויים נטעימים שאת אופה…
עצתי לך…קודם כל לפני הנסיעה להורים לאכול ולא להגיע מורעבת ישר לסירים…
יש לנו נטיה לא לאכול כל היום ביודענו איזה מאכלים מחכים לנו בסירים של אמא…
תגיעי לא רעבה. חוץ מזה שתי 2 כוסות מים לפני הביס הראשון.
תשתי קערית מרק שווה שתדאגי מראש שיהיה מירקות חינמיים. או שתבקשי מאימך(שבטח תרצה לרצותך)או שתביאי איתך.
ואחכ' תאכלי בשפיות…
לגבי העוגות…הכיני עוגות של חלי הם טובות ומותרות…
אני כדי לא ליישר מחלקת לי מראש למנות.
את העוגות שלך …השאירי רק למותרות…
ואם קשה לך כשאת עם המשפחה אז תיתענגי על המותרת בשבת ביחד עם כולם.
אני את המותרת בד”כ אוכלת בשבת כי זה היום המשפחתי והבעייתי שלא כיף לראות את כולם אוכלים ולא “להשתתף בחגיגה”.
והכי חשוב לפני כל ביס תחשבי על הדקה שאחרי…
האם באמת שווה ההנאה הריגעית והרגשת התיסכול והביאוס אח”כ.
או ההתאפקות והרגשת הניצחון?!
אל לך להיות מבואסת זה בידיים שלך!!!
תחליטי שאת מנצחת את העוגות!
בהצלחה רבה
רחלי ו.

אכן בשישי כשמגיעים לאמא (אך, האוכל של אמא ….) עומדים בפנינו קשיים – תמיד יהיו קשיים, השאלה שאני שואלת את עצמי היא כמה אני מוכנה לעשות כדי לעבור את הקשיים האלה? האם בכך שאוותר ואכנע לקשיים יקדם אותי?
יש בידינו את אפשרות הבחירה – האם לבחור בדרך “הקלה” ולשאוב כאילו אין מחר, או שמא
לבחור(!) מה לאכול וכמה.
תשאלי את עצמך מה את מוכנה(!) לעשות כדי להגיע יום שישי לאמא, לאכול בשפיות ולהרגיש הכי טוב שיש….
כשאני מגיעה לאמא ביום שישי, אני מתחילה בקערית מרק ואז יותר רגועה עם יתר המאכלים. למדתי לבקש מאמא להכין לי סיר מרק ירקות שווה וטעים (כי של אמא הכי טעים…).
לגבי העוגות שאת מכינה – את יכולה לקחת פרוסת עוגה כמנה מותרת או.. להכין עוגת גבינה של חלי (יש באתר המתכונים עוגת גבינה שניתן לאכול בארוחת לילה).
הכל עניין של בחירה ורצון – שהרי אין דבר העומד בפני הרצון.
בהצלחה ושבוע טוב :שמח1: 😉

נכון ימי סוף השבוע קשים לכולנו, מתארחים ישנם יותר פיתויים השיעמום
בקיצור כל ניתוק משגרת היומיום גורם למעידות, לכן אולי זה ישמע לך מצחיק
אבל תדברי לעצמך ,לפי שאת מתנפלת על האוכל האם זה שווה את זה, לא חבל על כל ההשקעה
של כל השבוע, אני גם איפיתי עוגיות טחינה לילדים ולבעלי ולא נגעתי בהן אני אוכלת
רק את מה שאני צריכה, אולי במקום להכין עוגות שקשה לך לעמוד בפניהם תכיני עוגות
של חלי, כך את לא תמעדי וכולם יאכלו יותר בריא… :שמח1:

אכן כן…