-
עכשיו ראיתי את מה שכתבת תאמיני לי שאני באותו מצב כמוך חוזרת באה הולכת יורדת עולה עולה יורדת אבל………… כמוך בדיוק צריכה את זה לא בשל היופי וגם לי חמודה אומרים איזה יפה את אבל בשביל הבריאות רק בשביל זה ותאמיני לי ממשיכה ללכת לקבוצה ולא עוזבת רואה יתרון בזה שאני לא עולה מעבר למה שהתחלתי וכן באה ולוקחת כוחות מהמנחה המדהימה ומהאנשים בקבוצה והחברים שהכרתי שם
אז מנסיון ותאמיני לי אומרת לך את זה מכל הלב תחזרי לקבוצה כי רק שם תקבלי כוחות לרדת. בלי בושה אין מה להתבייש כי יש פתגם מי שמתבייש מתייבש וחבל יאללה בואי יחד נעשה את זה ונראה לכולם שאפשר למרות הנפילות בסוף נעמוד יחד על הרגליים בואי את מצטרפת אליי?
בהצלחה
-
קראת את סיפורך ולא יכולתי שלא לתת לך עצה
גם אני הייתי בתהליך ירידה לפני כשנה, ולצערי עליתי הכל שוב.. המסע הזה לא קל בכלל ודורש הרבה סבלנות, בייחוד שאת יודעת שהיית שם והצלחת ועכשיו הגוף נעצר והמוטיבציה כבר לא כמו בפעם הראשונה..
גם אני החלטתי לעשות את התפריט לבד עד שאני ארד כמה ק”ג ואז אחזור לקבוצה וכאן הטעות- ללא הקבוצה, אין “דלק” להמשיך במסע, קל יותר למעוד, אפשר תמיד לדחות את ההתחלה (מיום ראשון, ממחר, אחרי החתונה שאני מוזמנת אליה וכד') וכך מצאתי את עצמי באותו המשקל עם הרבה תסכול וללא מסגרת
לפני כחודש וחצי החלטתי לחזור לקבוצה, לשאוב כוחות והבנתי שהחודשים שבהם כביכול חשבתי שאני מסוגלת לבד היו בזבוז גדול
לכן עצתי היא לחזור לקבוצה, עם כל המבוכה שבדבר.. להתחיל דרך חדשה, לשאוב כוחות ולצאת למסע מחודש עם הרבה סבלנות!!
לצערי אני לא יכולה לספר עדיין סיפור הצלחה כי הדרך עוד ארוכה אבל אני יודעת שאני לא לבד- לצידי צועדים: המנחה איה המקסימה, שלכל אורך הדרך תומכת ומחזקת, מאיה חברתי שקרובה לשמירה, הקבוצה כולה, הפורום..
מקווה שעזרתי. . בהצלחה!!
-
היי חולת שוקולד…
ריגשת אותי בהודעתך, בכנות, במודעות, בתובנות, בחוויות האישיות…כעת נשאר לך לבדוק מה מרגש אותך ולפעול כדי להשיג זאת..”אני רק רוצה לחיות” – זעזע אותי…קולע, צורב, חזק..
בושה ומבוכה לא יעזרו לך בחיים…בקשת עזרה כן..אף אחד לא מאוכזב ממך והן הקבוצה והן את והן המדריכה שלך ישאבו ממך כוחות רבים משום שזו חוזקה ענקית לבקש עזרה ולקבלה ולהתרומם שוב ולעוף..:))
בהצלחה