-
מי אמר שרזה זה אידיאל?
אז מה שכולן “חטובות”?
אז את יותר חכמה ויפה מהן
תאהבי את עצמך
חג שמח
-
זה כ”כ מתסכל.. גם לי יש לרדת ,10,12 קילו כדי להגיע לשמירה. וזה כ”כ קשה! חשבתי שאני חזקה,כי היה לי שבוע ממש מדוגם עד..אתמול בערב. חזרתי מורעבת משיעור ספורט ופשוט,לא נעים לומר,טרפתי את הבית! 2.5 קערות מקרוני ושניצל וחצי תירס רגיל! משהו כמו 2 מותרות..
עליתי היום בשקילה חצי קילו,כצפוי.
מאוד מאוד מאוכזבת מעצמי.
הכי קשה זה להיות ליד החברות המקלות שבכלל לא מבינות את התסכול שלך. הן לא מבינות שבזה תלוי הביטחון העצמי שלנו,שזה מקור לתסכולים לראות את כולם מתלבשות מהמםם במידה 36 ואחנו בבגדים שמסתירים. זו תחושת מועקות מכבידה שלא נגמרת!
אני החלטתי שהכעס וההלקאות העצמיות על אתמול,לא יעזרו. יעזור יותר אם אחליט ביני לבין עצמי,אבל באמת,לעבור את שישי שבת בדיוק לפי הכללים ולהוסיף הליכה שעה כל יום. זה אפשרי!
אז בואי יחד נתחייב שאנחנו עושות שישישבת מדוגמים כדי להראות לעצמנו בעיקר,וגם לכולם,שכן,אנחנו יכולות!
-
אכן החברה בדרך כלל רזה ואנחנו נלחמות באוכל בעוד שהן אוכלות מה שבא להן.
זה קשה,
אבל זה גם יכול לחזק אותנו ולהגיד שגם אנחנו נגיע לזה. אם לא נשבר
אני גם בחברה של בנות רזות ורוצה לרדת 8 קילו, זה נשמע מעט, זה נשמע קרוב.. אבל זה כל כך רחוק וזה דורש התמדה והשקעה מרובה.
גם אני רוצה לאכול עוגה ולהיות רגועה אחרי ולדעת שלא אשמין.. אבל לא, אני לא אהיה רגועה וכן, אני אשמין.
אנחנו נלחמות במשהו שהוא חלק מהחיים שלנו, אוכל. אין מה להילחם בו אלא להנות ממנו… התפריט פה עשיר, צריך לגוון בו וההצלחה תגיע. צריך להתמיד, צריך ליפול כדי לקום, צריך להאמין בעצמנו.
אז בנימה אופטימית, לאט לאט אבל בטוח.
כולנו נופלות וכולנו כוסות על זה אחרי כן, אבל אין מה. זה פשוט יעשה את הירידה איטית יותר אבל תהיה ירידה וכולנו נגיע ליעד אם לא נרים ידיים.
אני הייתי אנטי תפריט ואנטי 6 ארוחות אבל היום אני כך כך בזה, זה חלק ממני ואני כבר מומחית ויודעת מה לאכול וכמה, הורדתי קצת, 2 קילו בחודש, כי 10 קילו זה לא הרבה, זה דורש השקעה וכוח רצון.
מקווה שעוררתי קצת מוטיבציה ושכולנו נתמיד בשישי ובשבת הקרובים.
זאת תחושה מספקת לדעת שהצלחת.
זאת התחושה שתמיד נרצה ולכן אם נתמיד – נצליח – נרוויח – נחייך :שמח2:
