שלום לך חלי, הי אני חדשה !
אני ילדה בת 12 ואני דיי מאלה שלפני שהגעתי למפגש הראשון שלי (החודש)אני הייתי כמו השפן ניסיון של הכיתה. כולם היו יורדים עלי ומקללים וקוראים לי שמנה וזה עיצבן אותי והחלטתי שאני רוצה לעשות שינוי בשבילי וכללי ופתאום הגעתי אל מזל המדריכה הנפלאה וכבר מיידית התחלתי וחשבתי חיובי ועכשיו אני מרגישה חזקה יותר למרות שעוד לא הורדתי את מה שאני צריכה אני מרגישה חזקה ומאמינה בעצמי ואת יודעת למה כי מזל חיזקה אותי ונתנה לי הרגשה טובה וחמה ! היא תמיד חייכנית אם עליתי או זה לא באשמתה אלא אשמתי אבל אם אני יורדת ה50%זה בזכותה. סוף:)
נכתב ל – מזל

הגעתי לתוכנית כשכולי מתלבטת,
קצת חסרת אמונה,ספקנית והססנית.
לאט לאט הכרתי את מזל והקבוצה,
וכשהכרתי היא נטעה בי אמונה..
אומנם אני בתחילת הדרך,אך מטרתי היא
נחושה,אני אגשים את החלום שחלמתי זמן רב!
אני אהיה ורד הרזה .. אני אקנה בגדים בחנויות רגילות ומגניבות ולא ב"מתאים לי" ..
וכל זאת בזכות ההומור של מזל במיוחד על עצמה כשמנה לשעבר, כנותה,חביבותה והקבוצה הכה נחמדה שעושה לי רק טוב!!

מקוה שאכן אצליח,

ורד.
נכתב ל – מזל סניף נוה שאנן חיפה

חלי שלום
ברצוני לשבח את המדריכה מזל על היחס החם והאוהב על התמיכה בי. אני מגיעה לחוגים בכל יום שני ומרגישה בבית.מזל מעבירה את החוגים בצורה יסודית עם הרבה תמיכה ועזרה.אני גם נהנת מהטיפים האישיים שהיא נותנת.עברתי הרבה מדריכות בחיי בתחום הדיאטה ולא ניתקלתי במדריכה שנותנת את נישמתה ואת רצונה לעזור וליתמוך.תודה רבה לך מזל יישר כוח.
נכתב ל – מזל-נווה שאנן

החלטתי לכתוב ישירות למדור מכתבי תודה, כך בפשטות בלי להודיע למנהלת הפורום, בלי לעדכן את חלי, ובכל זאת בתחושת בטן שעדיין יש תמיד את החדשות/ספקניות שחורשות את כל מדורי הפורום בנסיון לברר את סוד ההצלחה.
מס' לא מבוטל של מכתבי תודה במדור זה שייכים לי, מדברים בעד עצמם ונזקפים לזכות משפחת חלי גרופ שגרמה, סליחה, הביאה אותי לאן שהגעתי עד הלום.
הנני בעלת ותק רב שנים (וגם משקל) בקבוצה, מהר מאוד השלתי 17 קילו ממשקלי והגעתי למשקל היעד עליו שמרתי באדיקות ובהערצה (עצמית) ראויה לשבח. הנפילה הגיעה כשחשבתי שמכאן והלאה אפשר "לחפף", להגיע למפגשים (וגם להתייחס אליהם) כאל מפגש חברתי, מתי שמתחשק, ו… לא פחות חשוב רק כשאני במגמת ירידה ו/או שמירה.
הזלזול הניב תוצאות עגומות ובניסיונות אלו מצאתי עצמי (יותר מפעם) מפסיקה להגיע למפגשים ונוסקת אל-על במשקל.
חלי, עם אצבע על הדופק הניחה לי לנפשי עד גבול מסויים ואז בכל פעם מחדש היתה קוראת לי לסדר, גורמת לי לחשבון נפש נוקב שבסופו הייתי מוצאת את עצמי במעגל הקבוצה נשבעת שהפעם זה רציני.
יש משהו מאוד עצוב בלאבד את השמירה. יש משהו עצוב יותר בלאבד אמון בעצמך. כשאת מבטיחה קבל עם ועדה את קודם כל צריכה להבטיח לעצמך שתוכלי לקיים. להגיע, לעשות, להתאמץ.
חלי נתנה לי את הכלים – ואני שברתי אותם.
חלי נלחמה בעבורי – בזמן שאני הרמתי ידיים.
כגרופי של הפורום לא חדלתי מלהיכנס ולקרוא את הודעות המשתתפים גם כשכבר עזבתי את הקבוצה. חשבתי שאם אני מגיבה למשתתפת הצועקת "הצילו" ותורמת לה מנסיוני – עשיתי את שלי.
אבל "האח הגדול" מסתבר נמצא ברקע, ותמיד. גם כש"ירוק" לא מופיע, העיין קוראת, האוזן קשובה והלב מתכווץ. תגובה תמימה שלי לאחת המשתתפות בפורום "יורטה" ע"י חלי שקראה בין השורות שלמעשה אני שמנסה לעזור היא זו שזקוקה לעזרה יותר מכל.
הודעת SMS אוהבת החזירה אותי למציאות. יש מי שדואג לי, ממקום אמיתי.
הערב אהיה טובה עם עצמי, אעניק לעצמי מתנה – אגיע לקבוצה.
"מוטב לאבד את האוכף מאש לאבד את הסוס".
במתכוון אינני כותבת מכתב זה בפורום אבל אני בטוחה שבמוקדם או במאוחר יגיעו מילים אלו גם אלייך חלי.
אומר רק "תודה" ולא אוסיף… אני מניחה שאת קוראת אותי כספר פתוח ויודעת מהו מקומך בחיי.
אוהבת, אורנה
נכתב ל – חלי

חלי, עברתי המון קבוצות ומדריכות וקורסים שונים במהלך חיי אבל את, את משהו מיוחד ! הכריזמה, חוש ההומור, היכולת להציב גבול אך במקביל גם להיות אמפטית – זה השילוב המנצח !
תודה שאת עוזרת לי להגשים חלום.
נכתב ל – חלי ממן

מדריכה יקרה שלי !
ובגלל שהתרשמתי במיוחד מהחוג שלנו החלטתי לכתוב תודה. תודה על הכלים שקיבלתי שסייעו לי לשנות דפוסי פעולה ולהשיג את היעדים שלי בקלות יחסית. התרגלתי לחשוב בצורות מסוימות על דברים ( קשה, לא אפשרי, מפחיד ) שהיה מפתיע לגלות כמה מהר התחברתי בעזרת הכלים שקיבלתי לאמונות חדשות ( אפשרי ואז מה אם מפחיד ). אם היו אומרים לי שהגעתי לחוג שאהיה במקום בו אני נמצאת היום ואפעל באופן בו אני פועלת הייתי מתקשה להאמין. הופתעתי לגלות שזה לא קשה לי כפי שדמיינתי שיהיה. הופתעתי לגלות עד כמה זה תורם להרגשה הטובה שלי שלקחתי לעצמי את מוקד השליטה והניהול בחיי. המקום בו אני רוצה להיות הפך ממשהו נשגב למשהו ישים שאפשר וכדאי ללמוד איך להגיע אליו. אני ערה יותר לדפוסי הפעולה שתוקעים אותי. שיניתי את הרגלי ההתנהלות שלי – אני פועלת בדיוק ע"פ התוכנית של חלי ממן ולא "ליד". אני גם יותר ערה לדרכי החשיבה שלי. מודעת למלכודות ומתקנת את עצמי. אני חושבת על דברים בצורה יותר חיובית. אני נפטרת ( זורקת לפח, משליכה לאש ) מאוייבים ומקרבת ידידים. אני מרגישה שקיקה, התלהבות וגם גאווה בעשייה שלי. אני מקדמת את עצמי בדיוק למקומות בהם אני רוצה להיות. אני משיגה דברים והכל בזכותך !! תודה..
נכתב ל – איה

מאוד מאוד מאוד חשוב כנראה היה לי במסע החיים לפגוש בך ! ואני מאוד מאמינה בשותפים סמויים שיש לנו בחיים, הם נסתרים ולעיתים נדירות גלויים(כמוך), הם מאוד עוזרים אבל צריך מאוד לעדן את החושים כדי להבחין ברמזים לקיומם,ולשפתם, ולהכוונה שהם מציעים. היום אני מבינה בצורה מאוד ברורה שלאורך כל התהליך הזה בעצם פיסלתי את עצמי ולצורך כך נעזרתי בסוכנים חיצוניים. אחת מהם, היית את, איה המקסימה, אחת הסוכנות האהובות עליי. אני עדין בתהליך ויודעת בזכותך שאעבור אותו בהצלחה וכן כפי שאת אומרת באסרטיביות :"אני הבוסית של חיי ולא הגוש בצק "!. כתבתי את המכתב הזה כי מאוד רציתי להודות לך ראשית על מי שאת , ועל שהתאפשר לי לפגוש אותך , עכשיו את נצורה בתוך התודעה שלי , כך שבזמן המתאים ,אוכל לקבל הדרכה ממך , עצם היזכרות בך ,את כוח , משפיעה על עיצובי, והמשך התפתחותי. על הכישורים הרבים שיש לך, על המראה המיוחד שלך שמעורר השראה, על הסבלנות לקרוא את כל הרישומים שלי, לענות על כל השאלות שלי, להבין ולתמוך גם כשאני מעצבנת במיוחד. ובעיקר על כך שאפשרת לי להאמין שזה אפשרי שכשכולם גם התייאשו, כולל אני.
נכתב ל – איה קבוצת מרכז הכרמל

אפרת יקרה,
תודה ענקית על שנתיים נפלאות, על חיוך, קבלה והומור.
בזכותך ובזכות התכנית הגעתי לשמירה ואני שומרת נאמנה כבר מכעט שנתיים.
שתהיה לך ולכל הקבוצה שנה נהדרת,
רבקה
נכתב ל – אפרת

אנו מסיימות היום,
מה שבעיני אחרים-זו סדנת הצום.
קראנו יחד המלצות לחיים,
וקיבלנו לא מעט תפריטים מגניבים.
ספרנו קלוריות,
קיבלנו פיגורות.
היינו עדות
להצרת המידות.
פעם בשבוע – מנה מותרת
וההרגשה היתה נהדרת.
אוסנת חביבה
את הסדנה הובלת
אם הרבה הומור והרבה חיבה,
בטעם לחמניה וכפית ריבה.
עכשיו לשמור על הקיים – צריך
למנות הקלריות באכילת הכריך.

אנו מאחלות לך הנאה והצלחה
בהמשך הדרך שלך ושל הקבוצות
שאת מייצגת תמשיכו כולכן
להנות מהחיים וניפגש בהמשך,
כאן או בקניונים …
אוהבות: קבוצת בנות ביטוח לאומי
2009
נכתב ל – אסנת נעים