[אלמוני]

מה דעתכן/ם על המשפט?
כשראיתי אותו ישר עלו לי שתי מחשבות לראש-
האחת, המשפט הזה מאוד מתאים לכל הפעמים שיורדים “רק” 200 גר' או (רחמנא ליצלן!) עולים קילו… כי בתכלס, אם מאמצים את אורח החיים הבריא ואת ההבנה שאנחנו אנושיים ולכן לפעמים גם עושים טעויות, המספרים ממש לא משנים. אם נמצאים בתכנית באמת ולא לידה, המספרים משחקים לטובתנו, גם אם לא תמיד בקצב שהיינו רוצים.

השנייה, דמיינו לעצמכם שאתם בשדה התעופה בדרך לחופשה חלומית ובבדיקת המזוודות אומרים שיש לכם
over-weight
ואתם צריכים לרוקן חלק מהמזוודה. אבל, המזוודה היא אתם… מה הייתם מוציאים מעצמכם ומשאירים בשדה התעופה?
ברגע זה, הייתי מוציאה קודם כל את האנטיביוטיקה, פרוביוטיקה, סטרפסילס, טיפות אוזניים, אדויל וכו', ועוד קודם את כל הכאבים שהדלקת בגרון ובאוזן גורמת לי…. חוץ מזה, אני מרגישה די “מזוודת נפץ” כרגע, עם כל הדאגות, המתחים והכעסים שיש לי בכל תחום בחיים בתקופה הזו, והייתי מתה להוריד ממני לפחות את רוב הדאגות, ואפילו רק לעשות להן
mute
לכמה ימים….

תוך כדי כתיבה עלתה לי מחשבה נוספת- על מה לא הייתם מוותרים? מה הייתם משאירים במזוודה, גם אם הייתם צריכים לשלם קנס?
אני הייתי משאירה את האופטימיות, הסבלנות, המטרות, הערכים, הנחישות וההתמדה שלי. את הידיעה שיש לי את הכוחות, היכולות והמשאבים להתמודד עם כל דבר, ולשמחתי יש מספיק אנשים שאני יכולה להיעזר בהם ולהישען עליהם. הייתי משאירה גם את ההבנה שהיו לי כבר תקופות הרבה יותר עמוסות ויותר קשות בחיים ובכל זאת אני חיה, נושמת (למרות שברגע זה, לא הכי בקלות…) ובסה”כ אוהבת את החיים שלי ונהנית מהם.
מה אתם הייתם משאירים?

שיהיה שבוע מעולה!!! 🙂

[מאת]

תגובות