[אלמוני]

הכל מתחיל מצעד אחד קטן.
לגוף שלך קשה להתרגל מחדש לתוכנית – ולמה שהוא לא יתקשה? הרי עכשיו הוא מקבל מה שהוא רוצה וקודם הוא היה בסטרס.

זאת מלחמה. אבל את צריכה לשאול את עצמך את השאלה הבאה: האם זאת מלחמה שאני צריכה להשקיע בה? אני יודע את התשובה, ואני מניח שאם כתבת פה אז גם את יודעת.

הצעד הראשון הוא לחזור לקבוצה, ולחיבור החם שהיא מעניקה. משם יהיה יותר קל לעזור לך והמנחה שלך בטוח תמצא פתרון.

הכי חשוב לא לוותר!!!!!

[אלמוני]

אני כל כך מבינה אותך…זה מפחיד עד כמה זה משפיע על כל תחום בחיים, על כל אירוע, פגישה, כל דבר שאנחנו עושות…אני גם בתקופה קשה אבל גיליתי שמרבית האנשים נאבקים בזה ומרבית האנשים סופרים כל דבר לפני שהם מכניסים לפה…זה הכל עניין של שליטה…ורק לנו יש את הכוח לשלוט בחיים שלנו, וככל שנשלוט יותר יהיה לנו יותר טוב ונרגיש טוב את עצמנו ונוכל להתקדם…
שיהיה מלא בהצלחה…

[אלמוני]

בגיל 20 הייתי שם והיום עוד מעט גיל 30 ועכשיו אני בתחילת הדרך את יודעת כמה דברים עצומים קרו לי ב- 10 שנים וכמה פיספסתי חבל על כל דקה תאספי את עצמך ותחזרי לא קל ולא פשוט אבל לראשונה כאן…לא קשה..יש עוד המון לפנייך ות בשיאו של הגיל ….קדימה…מתוקה…החיים אינם חיי נצח .

[מאת]

תגובות