[אלמוני]

קודם כל עצם זה שכתבת כאן ושיתפת אותנו זה מעולה!
לכולנו יש ימי “באלי” ימים שכל הזמן בא לנו משהו אפילו אם אנחנו לא רעבים אבל אנחנו צריכים לדעת להשאיר את זה רק כרצון.
זה שציינת שאת מתמלא בחינמים זה מצויין! זה עדיף על כלום! נכון, אכלת חלבה אבל מה שהיה היה. וזהו.
אני לפעמים במקרים כאלה פשוט הייתי הולכת לישון שנ”צ.. וקמה כמו חדשה..

עצרי לרגע ותרימי את הדבר המתוק שרוצה להיכנס לפה שלך ותשאלי אותו “את שווה לי?” והתשובה היא לחלוטין ברורה – “לא, אתה לא שווה לי” אתה לא שווה את ההרגשה שאני אסיים איתה את היום, את ההרגשה שארגיש שאוכל אותך כי הרי את לא תהני ממנו…

תזכירי לעצמך שאת בשליטה. שאת אחראית לעצמך. שאת רוצה לסיים את היום הזה בחיוך..

אני לפעמים לפני שאני רוצה לאכול משהו אני אומרת לעצמי לא לאכול ולראות איך ארגיש אח”כ, איזה תחושת ניצחון והתעלות..

תנצחי את עצמך :מאושר:

[אלמוני]

אבל בטוח שיש איזו שהיא סיבה שמביאה אותך
לרצון הזה לאכול ולחשוב על אוכל.
עד עכשיו לפי מה שתיארת כולל השיתוף שלך בפורום את נהדרת ושאפו ענקי על הרצון למנוע את הנפילה.
עכשיו נשאר לבדוק מה באמת את רוצה?האם את רוצה לפול בטירוף ואח”כ להתבאס על כך?
אם רק על אמת את מוכנה לשלם איזו שהוא מחיר ואפילו הקטן ביותר אז יאללה חגיגה ותהני ממנה.
ואם לא אז תנסי לחפש עיסוק אחר חוץ מלהיות במטבח.
כמה רעיונות: תתלבשי ותלכי לסיבוב קצר בקניון קרוב אלייך .
תחליטי לעשות רישום של אילו מטרות את רוצה להשיג עד פסח.
כנסי ליו טיוב תבחרי קליפ של שיר שיעשה לך טוב ותרקדי כאילו אין מחר.
סדרי את הארון בגדים ותבחרי “להעיף” ממנו דברים שכבר גדולים עלייך.
קראי שוב את החוברת של חלי מהתחלה.
תעלי מדרגות בבית אם יש לך או בבנין כמה פעמים.
רישום למשך היום הזה יעזור וגם לימים הבאים זה מניסיון.
יקירתי כשרוצים אבל באמת רוצים הכל אפשרי.
בהצלחה.
באמת באמת מהלב מקווה שתעברי את השבת בשלום.
אני מאמינה שתצליחי ואת?
עוד משהו שיכול לעזור מקלחת חמה 🙂

[אלמוני]

האמת שאני כאן מוצאת את עצמי מגיבה למשהו שהתחיל לבצבץ אצלי בשעתיים האחרונות, ולפתע הייתי על ארבעה נשנושי זעתר, לא יותר, שיכלו להיות התחלה של התחלקות במורד הפיתויים… אז ראשית התרחקתי מהמטבח. החלטתי שאני נכנסת לאמבט מפנק, ומתחממת, כן מתחממת, ואחר כך ממשיכה בפינוק של קרם כיפי, ויצאתי רעננה וחדשה.
אז שמי רונית, אני חדשה כאן, רק שבועיים מהתחלת הדרך והחלטתי שאני בוחרת בשם ה”מצפן” בעיקר כדי לחייב את עצמי לדרך ולשינוי. בשישי קיבלתי סמס המעמיד אותי במצב של חשיבה” אם פנייך מועדות לכיוון הנכון, כל שעליך לעשות הוא להמשיך ללכת” ואכן אני חושבת שאנחנו כל הזמן מנסות להביט לכיוון כוכב הצפון כדי שבעזרתו נוכל לכוון את עצמינו לדרך הנכונה. אז כמו במצפן, יפית המחוג לעיתים רועד ואינו במאת האחוזים מכוון אבל האיזון שאנחנו נביא את בסיסו של המצפן יביא אותנו לדרך הנכונה. אז המשיכי את השבת, ותבטחי בעצמך שיש לך את המצפן לצון.
:אוהב:

[מאת]

תגובות