[אלמוני]

אני כולה שבוע ראשון וקשה לי אני מודה אני מוצאת את עצמי כל היום מתעסקת באוכל אני לא עובדת אז עוד
יותר קשה לי להתמיד כי הנסיכה שלי עדיין לא בגן אז אני לא יודעת איך להפסיק לחשוב על אוכל אני מנקה מסדרת במחשב משחקת עם הילדה ובכל זאת קשה למרות שלא התפתתי לדברים משמינים השבוע חוץ ממותרת בשישי 200 גרם גרעינים כי זה הכי קשה לי לוותר לא פיצות ושטויות נשמע דפוק קצת אני יודעת.. ועוד גבר אני מוצאת את עצמי נשקלת 4 פעמים ביום אני יודעת שאני צריכה להרחיק את המשקלל מה עושים אולי מישהי עברה משהו דומה

[אלמוני]

גם לי בשבוע הראשון היה קשה כי זה שינוי דרסטי ממצב שבו את מרשה לעצמך מה שבא לך למצב שבו את מוגבלת. גם אני בבית עם הקטנה שלי וזה באמת מקשה על ההתמודדות. אבל תחזיקי מעמד כי אחרי כמה שבועות הגוף מתרגל לצורת האכילה הזאת, במיוחד אחרי שתראי את הירידה המדהימה של שבוע ראשון את תתמכרי להרגשה הזאת, כי אין יותר טעים מלרדת במשקל ולהרגיש טוב עם עצמך.
לגבי השקילה הביתית, לי אין כזה קושי אני מלחתילה יודעת שזה יכניס אותי לסרטים ומחשבות מבלבלות ומתרידות (הרי זה בלתי נמנע) אז אני מראש מעדיפה לא להתעסק עם זה. התוצאה הסופית בשקילה הקבוצתית כל כך חשובה לי שאני לא מוכנה לתת לשום דבר להפריע לי או לערער את הסיכוי שלי להצליח… פשוט תעשי מעשה קטן ותעיפי את המשקל מהבית אם את לא מצליחה להשתלט על עצמך.
זהו שיהיה בהצלחה ענקית בשקילה ותדווחי :מאושר:

[אלמוני]

המצב שלי קצת שונה משלך, לי אין ילדים, אבל אני גם כל היום בבית כי זאת תקופת מבחנים באוניברסיטה, אז עוד יותר קשה ללמוד בלי להעסיק את הפה..

אבל אין מה לעשות, אנחנו צריכות לקבל החלטה ולעמוד בה. ולרשום כל פירור שנכנס לנו לפה. זה מה שעובד לי. וגם אני בהתחלה נשקלתי כל חצי שעה בערך..אבל זו לא התעסקות בריאה, צריך לחכות למפגש הקבוצתי כי הוא זה שקובע! 🙂

[מאת]

תגובות