[אלמוני]

בוקר טוב חברים ושבוע מבורך :שמח1:
אחרי זגזוגים בלתי פוסקים בין מעידה לקיזוז וחוזר חלילה אני בוחרת לחזור לתכנית וכמו כל שבוע חדש שבו אני מכריזה על עוד יום ראשון של דיאטה כך אני שוב כאן מכריזה בקול גדול שאני רוצה לחזור הביתה, לתפריט שתמיד עשה את העבודה כל עוד אני עשיתי את העבודה :לאבטוח:
קיים חשש גדול להתחיל וללכת בול לפי הספר מבלי לקזז.. במיוחד כשמדובר במכורה לקיזוזים אבל חייבת להודות שנמאס לי כי ברור לי שהמעידות הקטלניות שלי נובעות מהקיזוזים ולהפך.
אני רוצה ליווי אני רוצה תמיכה למרות שאני נותנת באהבה ובא לי קצת לקבל :אוהב: כי כן אני זקוקה וכן אני רוצה וכן אני כל פעם “זוכה” להוכיח לעצמי שאני לא יכולה :כועס: כי הנה עוד מעידה ועוד חשק ועוד קריז שמביא אותי לפינה החמימה והמתוקה הזו שנקראת אוכל ולא סתם אוכל רק אוכל משמין :כועס:
לפעמים אני חושבת שזו פשוט מחלה שצריך לקבל אותה ואין לה באמת תרופה כי לעולם לא אצליח לחשוב ולאכול כמו אדם רזה, זו המלחמה שלי לכל החיים ואני לא נחה ממנה אף פעם, שנים אני בתוכה ואין לי מושג מי ינצח בסוף, פשוט סוג של משוך בחבל שלא נגמר :עצוב:
ואני יודעת מה עושה לי רע ומה מרגיש לי רע אבל תוך יומיים שלושה של שליטה אני שוכחת ומרשה לעצמי.. זה מתחיל מביס קטן ונגמר בלילה כשאני הולכת לישון בישיבה כי הבטן כואבת לי ויש לי צרבת שלא לדבר על הבוקר למחרת שבא לי פשוט לדלג עליו כי התחושה הזו של הכישלון היא הגרועה מכל :עצוב:
אני מקוה כמו תמיד להתחיל מחדש, לעשות מה שצריך, להשתדל להנות ולא לעצור בדרך ושהפעם אני באמת יצליח לעלות על דרך המלך, אחרי הכל כל יום וכל רגע הוא הזדמנות.
אז שיהיה שבוע טוב קל ומוצלח לכולם :שמח1:

[אלמוני]

ברוכה השבה טאו טאו (איזה שם מגניב). את לא לבד. כדי להשאר בהסעה שלנו צריך לאכול 6 ארוחות ביום , לשתות 12 כוסות מים ולהוסיף פעילות גופנית. ברכב שלנו אין קיזוזים. משתדלות לשאוט קדימה במהירות המותרת תוך כדי הנאה מהנוף ובעיקר מהחברה… אפשר לדבר ולכתוב על הקשיים וההצלחות, לעודד , ואם יש תקלה, חוזרים מהר ככל האפשר לדרך הישרה. ב ה צ ל ח ה :אוהב:

[אלמוני]

בוקר טוב טאו טאו!! אני כל כך מבינה ומתחברת לכל מילה שכתב, את אפילו לא מתארת לעצמך!!! פשוט כאילו אני כתבתי את הכל….
וגם אני התחלתי (מאתמול) -, יותר מדוייק חזרתי!!! חזרתי למסלול, סיכתמנו עם חברה שלי שאנו חוזרות, והכי מדוייקות, בלי “לשחרר חגורה” כי הבנתי שאם אני משחררת חגורה, היא פשוט נפתחת לגמרי – ואז זלילות -נקיפות מצפון – הבטחות והכל חוזר חלילה….
אז הינה, שבוע חדש, דף נקי וחזרה לאורך חיים בריא!!
יאלה ביחד :אוהב: :אוהב:

[אלמוני]

ריגשת אותי מאד…אני ממש מבינה אותך ואני מאמינה שכל מי שנמצאת כאן מבינה…אנחנו כולנו באותה מלחמה מתמשכת שעד לפני שהצטרפתי לחלי ולפורום לא ראיתי את הסוף שלה…
אבל עכשיו שכולנו כאן יחד נילחמות אין לי ספק בכללל שננצח!!! תאמיני בעצמך שאת יכולה!!
יש מישהו איתי בקבוצה שכל הזמן אומר “העוגה או עוגיה או משולש פיצה הקטנטן והמסכן הזה לא ינצח אותי!!” וזה נכון!! האוכל לא ישלוט בנו אנחנו נשלוט בו!!
תמשיכי לעדכן בפורום ואת כל העזרה התמיכה והאהבה שאת זקוקה לה את תקבלי מאיתנו!!!
שיהיה בהצלחה!! :אוהב: :אוהב: :אוהב: :אוהב:

[אלמוני]

אל תגידי שזו מלחמה שאין לך מושג מי ינצח, תחליטי מראש שאת תהיי זו שתנצח.

אני מבינה אותך לגמרי, בראש קשה לעשות את השינוי. אבל קחי כל יום כפרויקט, כל יום הוא אתגר וכל יום מחדש צריך לסמן וי על ההצלחות של אותו היום. אם זה לאכול 6 ארוחות בלי להחסיר אף מרכיב, אם זה לשתות מים כמו שצריך, אם זה לצאת קצת מהבית ולעשות הליכה.

לכולנו יש רגעי משבר, אבל כל רגע נתון הוא הזדמנות לעשות איפוס ולהתחיל מחדש

מקווה שתצליחי לשנות את הגישה וכמו שכתבת, לעלות חזרה על דרך המלך (אם את רוצה נעשה לך סולם גנבים שיהיה לך יותר קל לטפס 😉 )

[אלמוני]

לפעמים אנחנו משתמשים בתרוץ שהמחלה חזקה מאיתנו לדעתי יש לנו יכולת לבחור אבל צריך להתרכז בהצלחות ולדלג על המעידות הקטנות לא לעשות מהן עניין ברגע שלא נתן להם תשומת לה הם ילכו ויצמצמו בהצלחה

[אלמוני]

ההודעה האחרונה שלך היתה מה 7/5 והיתה מלאת מוטיביציה ותובנות חדשות…
איפה נעלמת לנו שוב?
ברוכה השווה יקירתנו, ופליז לא להיעלם שוב. אנחנו כאן כדי לחבק לתמוך ולעודד, אנחנו כאן כדי לשמוח בהצלחות, אנחנו כאן – פשוט בשבילך :אוהב:

[מאת]

תגובות