[אלמוני]

קשה לי לפגוש חברות בבוקר באוניברסיטה שאומרות לי וואי אכלתי סופגניית ריבת חלב לארוחת בוקר!
קשה לי ללכת לחברים ושכולם מסביבי אוכלים כל כך הרבה שטויות ואני מרגישה כאילו אני שייכת לעולם אחר!
קשה לי לשבת בהרצאות ושאנשים אוכלים את השוקולד כדי לשמור על הריכוז ואני לא יכולה!
בזמן האחרון אני מרגישה נק שבירה מטורפת שגורמת לי לרצות לא לצאת מהבית רק כדי לא ללכת לחברים כי אני יודעת בוודאות שהשולחן שם מלא בכל טוב וזה לא שהם לא מבינים אבל לפעמים שוכחים ואין מה להאשים אותם,כבר שנה וקצת בתכנית אחרי כמה תקיעות ו16 ק”ג פחות, איך יוצאים מהמעגל הזה שהכל סובב סביב האוכל והכל סובב אם יהיה אוכל שייגרה אותי? :עצוב:

[אלמוני]

“להגביל” את עצמך באכילה,לאכול בריא יותר..
או לא להרגיש טוב עם עצמך מבחינת פיזיתנפשית בגלל המשקל.

כל אחד עושה את השיקולים שלו,ולרובנו ההרגשה עם עצמנו יותר חשובה לכן אנחנו מוכנים לוותר על כל המאכלים הללו שציינת ולשלב אותם רק פעם בשבוע במותרת..

שממש רוצים את זה,זה כבר לא קשה לסרב לכל אלו.
בהצלחה! וכל הכבוד לך על הירידה,את צריכה להיות גאה.

[מאת]

תגובות