[אלמוני]

יהלי יקרה,
לכבוד הוא לי לנסות לעודד אותך, לאור התגובות המדהימות שלך כאן בפורום…:)
קשה לך, וזה ברור, בטח אם את כותבת שיש לך עומס ובלגאן… גם ביומיום “רגיל” לא קל להיות בתכנית כי זה דורש התארגנות, תכנון, חשיבה וכו', אז בטח ובטח בתקופות של מעברים ובלגאנים… יחד עם זאת, למרות שאני לא מכירה אותך אישית, ברור לי מההודעות שלך בפורום שאת מ-ד-ה-י-מ-ה!!!! ויש לך כוחות מטורפים להתמודדות!!!! כן, קשה, לא פשוט, מאתגר ומבאס, אבל מה היא תקופה של שלושה שבועות לעומת כל החיים? גם אם חרגת, גם את תעלי במשקל, אז??? זה אומר שאת לא מכירה את התכנית? זה אומר שלא תוכלי לקום? זה אומר שזהו, עכשיו תעלי הכל חזרה? לא!! זה אומר שאת אנושית ולא רובוט, ושאת תקומי, תנערי ברכיים, תמתחי קו על מה שהיה ותמשיכי הלאה כמו פנתרה!
עצם זה שאת רוצה לשחרר ולתת לעצמך קצת יותר קרדיט, זה מראה שגם תדעי לעשות זאת אחרי שתקחי כוס מים, תנשמי עמוק, תסתכלי לעצמך בלבן של העין ותראי איזו אישה מדהימה את! אני מאמינה בך בטירוף! ואת? 😉 שולחת לך חיבוק עם אינסוף אנרגיות טובות!! קיבלת? :אוהב:

[אלמוני]

יהל המקסימה.גם לך מותר לפעמים להיות בחוסר שליטה!את הרי
“אלופה” בלכתוב זאת לכל מי שקצת “נופל” ואת יודעת שזה קורה גם “למחוננים” שבנינו.
לכן אל תיפול רוחך!!!ואני מבקשת ממך להפוך כמה שיותר את הפרצוף העצוב ל 🙂 ו :מאושר:
כי הרי יש לך בכיס שמירה! כמוכ' עברת לדירה חדשה עם כל העומס חזרת אלינו ז”א שכבר פחות או יותר הכל מסודר וגם בעבודה מעט פחות עומס אחרת…לא היית חוזרת אלינו…!!!
אז גם אם המשקל יראה תוצאות לא כ”כ זה בכלל לא משנה העיקר שאת מודעת לחריגות וזה שלא טוב לך ואת מרגישה יסורי מצפון זה אומר שאת בתכנית.וכבר על זה כל הכבוד. :אוהב:
חוץ מזה תרשי לי לצתת מה שכתבת הבוקר למעיין…
” ואין לי ספק בכלל שאומנם דובר במעידה קטנה אך היא תוביל אותך חזרה לדרך המלך ולהצלחה.

מעידות קורות, השאירי אותן מאחור והמשיכי בצעדה קדימה…

חולה עלייך יהל!!!!”
מילים שלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אז קחי הכל בפרופורציה המשיכי לחייך :מאושר: :שמח1: 🙂
ותמשיכי לתמוך ולעודד במילים חמות ואוהבות.
באהבה… :אוהב: :אוהב: :אוהב:
רחיל ו.

[אלמוני]

יהלי,
ראשית, אני מאוד נהנית מההודעות שלך בפורום, אני מאמינה שאת מחזקת פה הרבה חברים 🙂
שנית, גם אני בשמירה ולפני כשבועיים הרגשתי שאני מעגלת פינות פה ושם, (עליתי 1 ק”ג בשבועיים), אבל החלטתי שאני לא אתן לאוכל שוב להשתלט עלי, אני רוצה להחזיר לעצמי את השליטה – עשיתי את זה.
בשבוע שעבר יצאתי מהקבוצה, לקחתי אחריות שעליתי חצי ק”ג, עשיתי רישום הפוך (כל יום רשמתי מה אני הולכת לאכול מחר) והכי חשוב – כל פעם שאני אומרת לא אפילו לקוביית שוקולד קטנההה, אני אומרת כן להרגשה הטובה שלי, לרצון, להצלחה ולכל השאר בדרך.
תעברי כל יום ביומו ואני מאמינה שאת(!), יהל, תעברי שבוע ועוד שבוע ותמשיכי להנות 🙂
:שמח1: :אוהב: 🙂

[אלמוני]

הקשה שתיארת כל כך מוכר לי שזה בעצם כבר מה שקורה איתי מיום חמישי האחרון.האבסורד הוא שמכיוון שאני יודעת שיש סיכוי שלא אצליח לקב.האם שלי כאילו משהו בי אומר מותר לך שחררי,מצד שני יש את הקול השני שאומר באמת?אוסי?זה מה שבא לך לשחרר ולא לחשבן.כשאני הכי אמיתית עם עצמי התשובה היא לא חד משמעי.אני יגיד לך איך קמתי מהקשה לקחתי דף פוליו גדול ובצורה הכי סכמטית שיש רשמתי לעצמי מה הולך להיות בכל ארוחה כולל יציאה לספורט בעוד 10 דקות.
מה שחשוב זה ששיתפת ולא נתת לזה לדחוף אותך עוד יותר “לבור” עקפת אותו בשיתוף שלך,אני מניחה שגם היית מספיק נבונה ללכת לקבוצה ולקבל כוחות.הגעת לשמירה ,תהני ממנה אל תהיי קשה עם עצמך.מותר לך 2 מנות מותרות זוכרת?נסי להסתכל על שאר ימות השבוע בהם היית בתוכנית.שיהיה בהצלחה,ספרי לי אם הצלחת “לצאת” מהקשה.אוסי

[אלמוני]

בתגובה ובתשובה לכל התמיכות והמילים החמות שקיבלתי ממך, אני מחזירה לך חיבוק חם, וחזק ומלא אנרגיות חיוביות!!
כל מה שהבנות כתבו – אני ממש מצטרפת לכל אחת מהן, את האמת אין לי מה להוסיף הרבה…
אני גם הייתי כמעט בשמירה וחרגתי המון (בגלל הבלגן…לא בדירה אלא בחיים האישיים בכלל) וכתוצאה מכך עליתי 1.9 ק”ג בחודש וחצי האחרונים…אבל בזכותך ובזכות כל הבנות כאן , לקחתי אחריות, נזכרתי בהרגשה המדהימה שהייתה לי , במחמאות , בקלילות …ואני רוצה לחזור לשם..
אני בטוחה שאם תישבי עם עצמך, ברוגע, תעצמי את העניים ותחשבי איך הגעת לשמירה, כמה היה לך כיף שם ואת בכלל לא רחוקה משם, אני בטוחה שתחזרי ובגדול!!
:אוהב: :אוהב:

[אלמוני]

מקווה שההרגשה הרעה והבאסה מאחורי… 🙂
התחלתי יום חדש ובעצת המנחה שלי, התחלתי לעשות רישום שיעזור לי לא לחרוג ויותר לשים לב למה שאני אוכלת ואני בטוחה שיהיה בסדר. :מאושר:
אין עליכן (!!!) על המילים החמות והעידוד, ידעתי שבחרתי בתבונה כשהחלטתי לשתף אתכן ואכן זה עזר. בנוסף, קיבלתי גם טלפון מעודד מהמדריכה המדהימה שלי (גל אין עלייך!!!) וגם הלכתי לקבוצה בערב (מי אמר זריקת מוטיבציה ולא קיבל 🙂 🙂 ) מה שגרש את הפסימיות והחזיר בחזרה את האופטימיות… :צוחק:
המון המון תודה!!! :מאושר:
(רחלי, ראית כמה סמיילים מחייכים יש לי היום??? :שמח2: )

[אלמוני]

תראי את כל האהבה שאת מקבלת, ולא סתם את מקבלת את כל האהבה הזו אלא מכיוון שאת מדהימה!!!
קצת קשה? זה בסדר, זה אנושי… הרי לכל אחד ואחת מאיתנו יש את נקודות השבירה.
ילדה יפה, אך טיבעי הוא שכאשר אנחנו מגיעים למטרה אנחנו עוצרים ויושבים שם לנוח קצת. אחרי הטיפוס הקשה, אחרי ההליכה הארוכה ואחרי המאמץ
אנחנו רוצים קצת לנוח… וזה בדיוק מה שקרה לך.
אבל זהו יפה שלי, נחנו, הרגליים כבר לא כואבות ועכשיו הלאה.
גם השמירה היא מטרה, מטרה שסימנת, מטרה שמחכה לך שם למעלה, ובכלל בכלל לא רחוקה.
אז קדימה ילדונת את שם, תחייכי כמו שאת יודעת, קפלי שרוולים וטוסי למטרה.
אוהבת, מחבקת, סומכת ומאמינה בך.

[מאת]

תגובות