[אלמוני]

אל תפחדי, שינויים זה דבר טוב ואני מבטיחה לך שמהשינוי הזה את תהני מאוד. תשחררי את המקום הזה של “השמנה” זה לא מקדם לשום מקום. תעשי את התוכנית ותהני ממנה בתור אורח חיים ולא בתור דיאטה :שמח1:

[אלמוני]

אתחיל מהסוף…. מה רע בפסיכולוג? 😉
כן… אני חושבת שאני יודעת על מה את מדברת… לפני שנתיים בערך, כשהייתי ב”דיאט קלאב” (קבוצת הרזייה עם קונספט דומה) אחת המשתתפות אמרה לי “המזל הרע שלך, שאת יפה בפנים וגם השומן מתחלק אצלך טוב” וזה נכון (עם כל הצניעות) 🙂
הרבה זמן הלכתי בתחושה שאני בכלל לא כל כך שמנה, ודווקא נראית טוב, או לא רע לפחות, אז מה אם המידה היא כבר 46 ובכלל לא הצלחתי לדמיין אותי רזה..אבל בשנה האחרונה קרה לי משהו… (גם אני לא ממשיודעת להסביר) 😉
בשנה האחרונה נרשמתי ל”שומרי משקל” ירדתי תוך חצי שנה 17 קילו וההרגשה היתה נהדרת, רק אז הצלחתי להבין כמה שמנה הייתי (ועוד היה לי הרבה מה לרדת), התחלתי להצטלם בכל היזדמנות ולהעלות תמונות שלי לפייס ולאהוב את “האני החדשה” ו… (גם לא יודעת להסביר) עליתי הכל.
אתמול הצטרפתי ל”חלי ממן” במטרה לרדת במשקל ולהישאר רזה. אני לא מחפשת לחזור לגוף שהיה לי בגיל 18 (אני בת 39), אבל אני כן רוצה ומצליחה לדמיין אותי רזה ב- 17 קילו, אני כן מצליחה להתחבר להרגשה הטובה שהיתה לי עם 17 קילו פחות, ואני רוצה מאוד להיפגש איתי עם 17 קילו פחות.
מקווה שתצליחי להתחבר, שהצלחתי לעודד, לתמוך או איך שלרא יקראו לזה.
בכל מקרה אני יצאתי מחוזקת מהשיתוף שלך.
שיהיה בהצלחה

[אלמוני]

קיבלת תגובות עידוד ותמיכה שאין לי הרבה מה להוסיף.
שינוי מהווה איום כשנעשה לך והופך להזדמנות כשנעשה על-ידך….
אם את רוצה בשינוי את תאהבי את התוצאה ולא תחששי ממנה, ולטוב מתרגלים מהר :שמח1:
בהצלחה

[אלמוני]

קודם כל אם זה נובע מכך שאת מקבלת את עצמך כך ואין שום סכנה בריאותית – אין חובה להשתנות.
אך..אם יש צורך אמיתי לרדת במשקל,
מה שאת מתארת מזכיר לי את ההתמודדות של קטנטנים עם גמילה מטיטולים…כך הם רגילים מיום לידתם זה המקום הבטוח שלהם..
אבל אחרי השינוי המבורך אף אחד לא רוצה לחזור לשם, תני לעצמך טעימה קטנה – תנסי לרדת במידה אחת ואז תתמכרי..

[אלמוני]

ממש לא מוזר מה שאת מתארת. ומכל המקומות זה המקום לשתף כי כל כך הרבה מאיתנו מרגישות ככה. אני אספר לך על עצמי, התחלתי את חלי בספטמבר עם 92 קילו על 1.64! תמיד הייתי מטופחת וידעתי “לטשטש” עד שבעלי העיר את תשומת ליבי ואמר לי ככה את לא ממשיכה. התחלתי את חלי מה זה סקפטית, לא האמנתי בעצמי לרגע… אבל ופה מגיע האבל נתתי צ'אנס. כי בינינו מה יש לי להפסיד?! את לא מאמינה איך שהתוכנית עובדת אם עושים אותה כמו שצריך והכי מצחיק שאת אוכלת!! לאט לאט השלתי מעליי 20 ק”ג ואיך אומרת המנחה שלי קוטי אין טעם יותר טעים מהרזון. אל תפחדי, הפחד לא תורם ולא יוביל אותך לשום מקום אלא רק לעלות. השבוע הייתי באיזו הופעה והרמתי על הידיים את הבן שלי שבן 4. הוא שוקל 17 ק”ג שיהיה בריא. הרגליים, הגב, הכל כאב לי ואמרתי לעצמי כל המשקל הזה ועוד..היה עליי יום יום שעה שעה איך???
חמודה, קחי את הפורום הזה כפסיכולוג שלך לצורך העניין… בואי…תעשי כולנו נעזור לך!!
וסליחה על החפירה… :מאושר:

[מאת]

תגובות