“פרפרים לבנים שוב עפים לאור
כמו השירים הסיפורים
נכנסים לתוך הנפש פנימה
נכנסים לתוך הנפש פנימה “
אני מדברת על אותם הפרפרים האלה ביום של השקילה
שנייה לפני שעולים על המשקל..
כשאתה יודע שזה הדין.. שעכשיו התוצאה.
וזה הפרפרים שאתה מחכה לראות איך המספר משתנה, למעלה, למטה…
אם עשית, אז אלה פרפרים חזקים שאתה רוצה לראות כמה ירדת..
אם זייפת, אז אלה פרפרים חזקים של אי וודאות – עליתי? ירדתי?
אם פישלת – אלה הפרפרים בבטן של “כמה” כמה עליתי.. מה הנזק…
זה הפרפרים שאתה נכנס לחדר ורואה את התור..
שאתה נכנס לחדר ורואה את כל הכיסאות…
הפרפרים שאתה חושב על זה.. שבעוד כמה שעות אתה הולך לקבוצה ומקבל את הדין..
והאמת, שאחרי תקופה כ”כ ארוכה שלא הייתי בקבוצה. והייתי שנייה לפני השקילה פתאום הבטן התהפכה. הפרפרים כ”כ סערו שם בפנים.. והבנתי, כמה התגעגעתי לפרפרים הספציפיים האלה…
ובנינו, אלה הפרפרים הכי כיפיים שיש.. :אוהב:
.
.
