אני עבדתי כמזכירת קלפי, שזה למי שלא יודע אומר לעבוד מ-6:30 בבוקר עד מה שיצא בסוף 2 בלילה, עד שסיימנו לספור את הקולות ולהחזיר אותם לרוממה. בגלל שידעתי שזה מה שיקרה וגם בעקבות האוכל שקיבלנו בתדריך לפני (סנדביצ'ים עם שמנת ופסטו ושאר מאכלים מזעזעים שמתוכם אני לקחתי 3 בקבוקי מים ולא יותר מזה) ערב לפני כבר הכנתי לעצמי קופסאות אוכל ופירות ובבוקר קמתי ב-5, אכלתי ארוחת בוקר, נסעתי לקלפי וריווחתי לאורך כל היום את הארוחות כל 3 שעות ואמנם סיימתי ב-20:00 בערב את האוכל שלי, אבל היה מלא מה לעשות וקניתי לי בקבוק קולה זירו שיעשה לי הרגשה כאילו אני אוכלת משהו מתוק כשכולם אוכלים סביבי בורקסים ופירות.
אבל אחרי יום כזה מוצלח כשתכננתי כבר את שאר השבוע, אתמול גיליתי במקרה שאנחנו היום הולכים לסבא וסבתא שלי, וככה מרגיש לי כאילו השבוע הלך קצת לפח מהבחינה שיכולתי להוריד השבוע יותר. מחר השקילה, אז אני אדע בוודאות, אבל אחרי שקצת הרשיתי לעצמי בארוחת שישי היום היינו בפיקניק משפחתי ואכלתי בערך. היה סלט תפו”א ותפוצ'יפס, אז צמצמתי וחישבתי אותם כפחמימות למרות שאני די בטוחה שחרגתי והבשר היה קורנביף, שבעצם מהווה המנת בקר השלישית שלי השבוע. כל כך מעצבן שכאילו כל המעורבים יודעים שאני בתהליך הרזיה, אבל לא מבינים שאני באמת צריכה לתכנן לפני.
עד שבוע שעבר אני וחבר שלי היינו הולכים בערב שישי לארוחת ערב אצל אמא שלי ואז אצל ההורים שלו, והחלטנו לעשות שבוע-שבוע והשבוע היה אמור להיות סופסוף “נקי”. אוף. :עצוב:
אני אעדכן מחר מה היה. תחזיקו לי אצבעות!