אני ירדתי 19 ק”ג (עכשיו רק 14…) איפשהו איבדתי את דרכי.. הלכה המוטיבציה, התחלתי לאכול ולא היה אכפת לי בכלל. הייתי ממש בקו השבירה שלי, כבר התקשרתי למנחה להגיד לה שאני לוקחת פסק זמן הקבוצה לסדר את הראש ולחפש את המוטיבציה שוב.
מצאתי את עצמי שוב עם המחשבות של פעם שאני כישלון, לא שווה כלום, הרסתי הכל וכדומה.
חודשים הייתי ככה עד שמכנס מקיץ שעבר שהיה אז רחב פתאום לא נסגר… הגעתי לשפל מבחינתי. קיבלתי החלטה של-19 קילו יותר אני לא אחזור לעולם! ופתאום נהיה יותר קל לשאול את עצמי האם שווה לאכול את העוגה או לא?
את חייבת להזכיר לעצמך שאת העבודה את יודעת, כבר ירדת בעבר. את פשוט צריכה להיזכר למה התחלת את התהליך הזה מלכתחילה.. למצוא שוב את המוטיבציה.
גם בלי שום מוטיבציה אם רק “תאכלי את הדף” בלי לשנות כלום, תתחילי לרדת והמוטבציה תבוא..
.
.
