[אלמוני]

יאוש אכזבה הרמת ידיים והכרה בגורל שאולי נועדת לו, גורל אכזרי כדברייך, הם דרך שלנו כבני אנוש להחליט להיות באותם מקומות שלא מקדמים אותנו…ומכל מיני סיבות שטמונות בעבר. נסי לחשוב שיש באפשרותך לשנות, והשתחררי מהדרמה שאת שרויה בה כרגע, נסי לראות את היכולת שלך ורק שלך להשתחרר מהאמונות שמגבילות אותך להתקדם. אלו שאומרות לך זה קשה, אי אפשר, לא אצליח, ונסי ליצור מצב בו את שולטת, באופן בהיר, משוחררת מחסמים, מאמונות שמגבילות אותך, ומגיעה לאותן אלו שיגדילו אותך. אל תקציבי לעצמך את יעד הימים הספורים שעומדים לפנייך לקראת האירוע, אלא הכיני לעצמך תוכנית ברורה, תגדירי לעצמך מה את רוצה, מה את מוכרת לעצמך (תרוצים…) מה הכיוון החדש שאת בוחרת ללכת בו, מי יכול לסייע לך ובעיקר איך את עושה זאת בצורה הנכונה ביותר עבורך. אל תתייאשי, היצמדי לתוכנית ותמשיכי, ובוודאי שתראי תוצאות. 🙂

[אלמוני]

אני נפתרתי מהגישה “הן טוחנות ונשארות רזות” ממזמן..
כי מי שאוכל כמו משוגע,משמין. זו עובדה חייה,את פשוט אוכלת הכול ובכמויות רבות יותר,
לא כמו רזה שיעצור שהוא לא רעב,בגלל זה את משמינה .
לא נועדת להיות ככה,את יצרת לעצמך את הסיטואציה הזאת,כמה שכואב לשמוע,אבל את פגעת בשמירה,לא אף אחת אחרת.
אבל את יכולה להיות גם זאתי שתחזיר את השמירה לידיים ! 🙂
מה זה 5 קילו לעומת כל מה שהורדת?תעשי חישוב ותביני שלא הרבה :קול:
עזבי את האירוע,את רוצה לזכות בחיים קלילים ונוחים,האירוע יעבור ומה אחרי זה ? :לאבטוח:
קחי את עצמך בידיים!תהי בשליטה!
תתכנני את הסדר שלך למחר,ותחזרי לחלי ממן אם זה מה שעושה לך טוב :צוחק:
את בוחרת מה לאכול,מה להכניס לפה,ואת שולטת בידיים שלך,המון בהצלחה !1 😉 :אוהב:

[אלמוני]

יקירתי אני כל כך מזדהה איתך…..
גם אני לאחר שירדתי 10 ק”ג ועדיין נותר לי עוד 10 ק”ג (אפילו עדיין לא הגעתי לשמירה) יש לי 4 ימים בשבוע של אכילה כפייתית ממש כאילו אני רוצה להזיק לעצמי , אני אוכלת בלי לחשוב ולא מפסיקה אפילו כשיש לי כאבי בטן וצרבות…ואז אחרי מספר ימים כאלה אני מתעשתת ואיכשהו חוזרת לתפריט אבל כבר חודשיים אני לא יורדת במשקל בגלל זה ויש שבועות שאני עולה במשקל בגלל זה.. אני מבינה את הקושי שלך אבל תתנחמי שאת לפחות היגעת לשמירה, אוי מה הייתי נותנת בשביל להגיע לאיפה שאת היום….

[מאת]

תגובות