[אלמוני]

הי לילי,
המעידות האלה מוכרות בטח לכל מי שכאן ואת לא לבד.
מה שכן, תעשי עם עצמך חושבין אך לא מתוך כעס ואכזבה עצמית אלא מתוך מקום שאת מנסה לעזור לעצמך.
את יכולה לחשוב מה קורה לך עכשיו? למה עכשיו פתאום כל כך קשה? אולי חסרים לך “חינמיים” שווים, אולי את לא ערוכה לגמרי מבחינת ארוחות ואת רעבה בעצם? אולי את לא מספיק מפרגנת לעצמך את מה שירדת ולא מספיק רואה את המטרה?
אני מציעה לך להכין אוכל שווה במסגרת התוכנית. לקנות אוכל מגוון שאת אוהבת ומותר, להיעזר בחינמיים, במוצרי דיאט, ולתלות על המקרר או המראה דברים מחזקים ומעודדים. כמו שהמנחה שלנו אומרת: תהיי יצרן המוטיבציה של עצמך כי אף אחד לא יכול לעשות את זה בשבילך.
יאללה תיכנסי במוטיבציה. תתחילי ממעשים. מקווה שעזרתי קצת… :אוהב: :צוחק:

[אלמוני]

הקושי הגדול ביותר מופיע בהתחלה. הוא נקרא “להתכונן”. – אייזיק אסימוב.
אין ספק שאת יודעת איך לעשות תוכנית את פשוט צריכה קצת רענון.
שבי עם עצמך ותחשבי מה גרם לך לרצות להתחיל בתהליך?
לשים את עצמך במקום הראשון…
אם תוכלי להיזכר בצעד הראשון תוכלי גם לייצר מחדש את המוטיבציה ולהתחיל שוב וברגל ימין.
שבי עם התפריט והכיני לך את כל הארוחות מסודרות ליום שלמחרת.
כשהכל יהיה נגיש ומוכן לא תהיה לך סיבה להיתקל סתם כך בפיתויים, אלא תוכלי להנות ממה שמותר… ומותר הרבה.

[מאת]

תגובות