זה לקרוא הצלחות דל אנשים אחרים ולהגיד לעצמי – אם הם יכולים, למה לא אני?
בואי אגלה לך בסוד שכבר כמה ימים הייתי בבאסה. עובדה שלא כתבתי כאן כלום. לא הרגשתי שאני מסוגלת לתרום משהו כשאני בעצמי בבאסה נוראית. גם אחרי 10.5 קילו, לא רואים עלי בכלל שרזיתי. אפילו אני עצמי. מסתכלת במראה ואומרת “דאבה”.
אבל אתמול במקרה נתקלתי בתמונות של מרינה מקסימילאן וזה עשה לי חשק בחזרה. אמנם היא עשתה הרעבה, ובכל זאת הצליחה.
נסי לחפש מה יכול לעורר לך את המוטיבציה. אפילו הודעות של הבנות כאן נעלות מוטיבציה – כשת רואה שאת בעצם לא לבד וכולן מתייאשות לפעמים, נופלות, קמות, מצליחות, נכשלות.
בהצלחה!!! :אוהב: