ביומיים האחרונים אני לגמרי לא בתוכנית, אוכלת בעיקר מותרות…
בשבוע שעבר הגעתי לשמירה והשבוע האחרון ובפרט ביומיים האחרונים אני נמצאת בלחץ רגשי גדול ומוצאת מפלט במקומות הלא נכונים- באוכל.
החלטתי לכתוב ולשתף אותכם וכך גם להזכיר לעצמי מדוע אני בתוכנית:
עברתי כברת דרך, למדתי לקבל את עצמי וגם לאהוב, אני מרגישה הרבה יותר טוב עם הגוף, נהנית להתלבש, לקנות בגדים, לקבל מחמאות. למדתי להינות מהשליטה העצמית, מהאיפוק, מהכוח להגיד לא לאוכל, לפיתויים. התחלתי להעריך את מה שאני אוכלת, הגוף שלי נרגע, כאבי הבטן לאחר ימים של זלילות, צרבות וכו' חלפו להם.
לאורך התהליך גיליתי הרבה על הכוחות שלי, הייתה לי מטרה- שמירה, השגתי אותה!!! עכשיו אני צריכה לשמור עליה, לחשוב “רזה”, קשיים תמיד יהיו ותירוצים לא חסר, ובתוך מי שרוצה להיות רזה אני צריכה אסטרטגיות התמודדות חדשות שמקורן לא במקרר…
אני יודעת שנפילות הן חלק מהחיים, הקושי שלי הוא לקום מהן ולהמשיך, אני הרבה פעמים מנסה לקזז, להתחרט ונופלת שוב.
מקווה שלא חפרתי יותר מידי…
שבת שלום
:שמח1: