בבקשה עזבי את כל השדים האלו שמטרידים את מוחך..
הרצון נמצא שם..כרגע..קצת נעלת אותו בחשיכה…ואת מגנה עליו בחרפה…אבל הוא שם..עובדה שביקשת עזרה וכתבת את ההודעה הזו..אני גם מציעה להניח לכל אותם התחושות האלו שהיו “בהתחלה”..גם ההתרגשות של כיתה א'..אינה זהה להתרגשות של כיתה ב'…וזו עדיין התחלה מדהימה ומרגשת…
האם את רוצה למצוא את הרצון? האם את מסוגלת לחשוב על הקבוצה כקרש תמיכה ולא כקרש גרדום? האם את באמת דופקת חשבון למישהו או רק לך ולחלומות שלך ? אני בטוחה שהמנחה תקבל אותך בשמחה ובחיבוק..כולנו עלינו וירדנו..היא מבינה את זה…סמכי עליי..
מה את אומרת?