היתה פגישה מרגשת עבורי, אמש. מאז ראשי סחרחר: את באמת רוצה נכון?, יש לך בכלל את כל המצרכים? את יודעת זה לא מספיק להיות חכמה, היינו כאן לא אחת. נרדמתי על החוברת, אולי יהא מעבר דיפוסי תוך כדי שינה – ישירות למוח………… הרעב. קמתי בבוקר, מצאתי חוברת מקומטת, זה אומר? צחקתי לי .
קמתי להתארגן ליום חדש, שבע בבוקר מקלחת, תה צמחים חדשות ולהכין תיק. אחזור אי שם בחצות זה סדר היום להיום. פה החלה תפנית, הורדתי ציידנית אוכל רכה, שעתיים לקח לי להכין את התיק. כשהנחתי אותו לצד התיק האישי. צחקתי לי הנה הכנת שיעורי בית כרגיל כמו בתיכון את לא בטוחה שזה בדיוק כפי שהמורה רצה. נו טוב נתתי לעצמי 70 —- בביצוע יש גם מקום לשיפור. כן כן את לוקחת את התנך החדש איתך אמרתי לעצמי — שיהא יום טוב
.
.
