זוכרת אותך!! בכל פעם שאני קולטת מישהי שמספרת על נטישת הקבוצה מרגישה חובה “להציק”. גם אני הייתי “שם” בפסגה, וכשהרגשתי שאני עפה מהמחמאות ונהנית מהשמירה – עזבתי. הקבוצה היא חממה, היא חומת-מגן, מקור הכח. את כותבת שכמעט והגעת לשמירה ועזבת. כשהתפכחת הבנת את גודל הנזק – משקל השמירה התרחק וחלק נכבד מההישג שלך ירד הלך לאיבוד. טוב שחזרת לירון, “כמה טוב שבאת הביתה…” תתחילי עם אותו הכח שהיה לך בשבוע הראשון ואני בטוחה שבקרוב תוכלי להכריז כאן בפורום ששכפלת את ההצלחה והשמירה תגיע במהירה בימינו. בהצלחה:)