[אלמוני]

אני נמצאת בתקופה לא קלה נפשית ולצערי בשלושה ימים האחרונים ברחתי לאוכל כתנחומים, אני יודעת שזה הדבר הכי נורא שאפשר לעשות ושהאוכל לא יפתור שומדבר והוא לא מנחם, נהפוך הוא, רק גורם לי להרגשה יותר… אני לא רוצה להרוס הכל אבל קשה לי נפשית בימים אלו…
אכלתי בלי סוף בשלושה ימים אחרונים וסביר להניח שביום ראשון המשקל יראה + לא קטן, אז אחרי שבכיתי הרבה והעיניים נפוחות כבר מרוב דמעות לקחתי את עצמי בידיים, נעלתי נעלי ספורט ויצאתי להליכה של שעה שגרמה לי להרגשה מדהימה, הייתי חייבת את ההליכה הזו באוויר הצח, זה עושה פלאים…. עשיתי את זה כי ידעתי שזה יגרום לי להקלה נפשית ברגע שהאנדרופינים משתחררים וזה גם אולי איפשהו ימזער נזקים… עדיין קשה לי ואני מרגישה חלשה נורא אבל אני כך כך מנסה לעשות סוויץ' בראש ולהכניס לעצמי שהאוכל לא יפתור את המצב ואת הבעיה שיש לי, ייסורי המצפון רק יעשו לי רע יותר ואני צריכה לדעת להתמודד עם דברים בדרכים אחרות…
סתם רציתי לשתף ולקבל קצת עידוד…
שיהיה לכולם חג שבועות שמח ותתמידו בתוכנית, שום מאכל שבעולם לא שווה את ההרגשה הנפשית הרעה הזו…

[אלמוני]

אני כל כך מבינה אותך לפני שבועיים גם אני הירגשתי לא משהו
אבל אני יותר בחרתי בקטע של לעשות הליכות במקום ליפול על אוכל
אני ממליצה לך להיסתכל קדימה ולא לחשוב על מה שנפלת על איך ממשיכים מעכשיו
ולא משנה מה יהיה במשקל משנה איך לקום כי תמיד יש עד שבוע לתקן את מה שלא היה בסדר
בהצלחה וחג שמח רוסי

[אלמוני]

ראשית שיהיה לך חג שמח, דבר שני אני חייבת להתוודאות ובטוח יש עוד רבים כמוני, שגם הם מוצאים את “הנחמה” באוכל, קראתי את מה שכתבת.. והבנתי אותך מאוד…פרט למשהו אחד שלא התחברתי אליו, שכתבת שנעלת נעלי ספורט ויצאת להליכה…אצלי זה לא קרה אף פעם – ההיפך, מהרגע שאני נופלת מכל סיבה, אני לא מפסיקה לאכול, לזלול מכל הבא ליד ומסתובבת שוב במעגל השבירה, אכילה, זלילה, רגשי אשמה, וכו' ולא מפסיקה עם זה עד שאני הולכת לישון
והשינה היא לא שינה נעימה כל כך היות ואני מרגישה כבדותתתתתתתת, כי אכלתי המוןןןןןןן וכל דקה מתעוררת, מרגישה טפוחה….
ורק שתדעי לך, מצא חן בעיני הקטע שנפלת מספר ימים/ שעות / דקות ובכל זאת מתחת קו ארוך – לקחת את עצמך בידיים נעלת נעלי ספורט והלכת להליכה – ואני בטוחה שאחרי ההליכה לא חזרת לזלול – רק שתדעי לך שאני חושבת לאמץ את הרעיון, אם חלילה אפול, מכל סיבה , אאסוף את עצמי ואמשיך במסלול של הדיאטה , הליכה, או אכילה מסודרת עפ”י התפריט – זו הגדולה שלך – ואני מאמצת את הרעיון שלך הנפלא
בהזדמנות זו מאחלת לך חג שמח – ברכה והצלחה

[אלמוני]

אכן יש ימים יותר קלים וימים יותר קשים, ישנן נפילות לכולנו.
אבל כל הכבוד לך שהתרוממת ויצאת להליכה, זה יתן לך את הפוש לחזור לשיגרה, שבינינו היא הכי טובה.
כל החיים מצאנו את עצמנו מתנחמים באוכל, גם בשימחה וגם בצער, ומה יצא לנו מזה?
כלום!!!!!
רק תפחנו, השמנו, והירגשנו לא טוב עם עצמנו.
גם אם המשקל יראה עליה זה לא נורא, יש לנו עוד שבוע ועוד שבוע, והשבועות לא ניגמרים.
שיהיה לך המון בהצלחה
רינת…

[אלמוני]

הי בוקר טוב,קורה לכלנו שיש ימים טובים ויש ימים נו מה לעשות פחות טובים, טוב מאוד שלקחת את עצמך בידים ועשית את הדבר הנכן ביותר לצאת להליכה כי אם היית נשארת לדעתי היית ממשיכה עם האכילה, כל הכבוד לך שתפסת את עצמך ויצאת גם אם עלית לא נורא כמו שרינת כתבה לך כנסי לתוכנית שוב ב”ה שבוע הבא תראי ירידה בהצלחה ותישארי אפטימית תמיד, אל תתיאשי יום הכי נפלא שאפשר

[מאת]

תגובות