אני הולך לבכות לך
תהייה חזק למעלה.
געגועי כמו דלתות
שנסגרות בלילה.
לנצח אחי
אזכור אותך תמיד
ונפגש בסוף אתה יודע.
ויש לי חברים
אבל גם הם כבים
אל מול אורך המשגע.
כשעצובים הולכים לים
לכן הים מלוח.
וזה עצוב שלהחזיר ציוד אפשר
לא געגוע.
וכמו הגלים
אנחנו מתנפצים…
אל המזח אל החיים.
לנצח אחי
אזכור אותך תמיד
ונפגש בסוף אתה יודע….
——————————————————
יום עצוב לכולנו אבל אנחנו עם חזק ואיך אמרה אתמול מיקי אמא של אודי : “אנחנו עם חזק ולא ניתן לנאסררלה לשבור אותנו. אז כולנו נרים את הראש ביחד”.
שלום לכם אודי ואלדד. נעמתם לנו מאוד. יהי זכרכם ברוך!!!
אני נוסעת לחיפה בצהריים להלוויה של אלדד ובהזדמנות זאת יש לי עוד אנשים לבקר שם.
שיהיה יום קל עד כמה שאפשר… לשתות הרבה ולהצמד לתוכנית.
באהבה … מגילי
.
.
