[אלמוני]

תשובה מניסיון אישי. אני הגעתי לשמירה אחרי ירידה של 40 קילו (שנה ושמונה). לא הצלחתי להחזיק שם העליתי במשקל ופרשתי כי הרגשתי שאני לא מחזיקה, מתוסכלת ופשוט נשברתי. בבית ניסיתי, כמו פעם, בדיאטות, כל יום ראשון להתחיל שוב ובכל פעם הייתי נשברת בגלל נפילה הכי קטנה. בשנה שעברה ממש בתקופה הזו החלתטי שהפעם אני חוזרת לתוכנית, בינתיים לבד. אחרי החגים. העדפתי אחרי החגים כדי לא לחוות שוב תסכול מנפילות. וכך עשיתי. אחרי כחודשיים של תוכנית לבד בבית, המנחה יצרה איתי קשר והחזירה אותי לקבוצה (אני התכוונתי לחזור רק כשאגיע שוב למשקל בשל הפדיחה של העליה). הורדתי את מה שהעליתי וחזרתי לשמירה. ואז מצאתי את עצמי עם 7 מותרות בשבוע / 4 מותרות בשבוע…. “תפסתי את עצמי בידיים” והיום אני שומרת כחודשיים כרגע קילו פחות מ”משקל השמירה” עושה תוכנית כמו שכתוב = אוכלת את הדף, על המקרר בבית יש לי תפריט רגיל ותפריט סנדוויצים. הבנתי, אולי בדרך מעט קשה שצריך להמשיך “לעבוד קשה” גם בשמירה, אולי אפיתו יותר מאתגר, אבל אלו הם חיי זו בחירתי, אני מאושרת איתה ואעשה כל שאפשר על מנת להמשיך בה. נסי רישום כדי לא ל”התפדח” ברישום מה שלא שייך. סוג של “פיקוח” בהצלחה רבה סופ”ש מקסים ושנה נפלאה ושמורה…

[אלמוני]

היי נומי….
בואי ננשום ביחד….נשימה עמוקה ואז נתחיל…טופ ?
האם את מרשה לעצמך מנה מותרת באופן קבוע מסודר?
ממה נובע הייאוש ? מהפעולה או מהתוצאה? ומה ניתן לשינוי בידיים שלך?
מאיפה ומדוע נובע הויתור העצמי ? למי את מוותרת בעצם?
האם האוכל שולט בך או את בו? מה יותר חשוב?
כשאת מתאפקת ….מה את מרוויחה בעצם?
בהצלחה

[מאת]

תגובות