אחרי שנים של דיאטות שונות ומשונות, אחרי שעשיתי את חלי לפני שנתיים ואילוצים גרמו לי להפסיק.
עוד הריון והכל התמסמס. חזרתי הביתה.
אני חזקה בדרך, לא זזה ימין או שמאל! לראשונה בשנה האחרונה אני מצליחה גם להנות מהדרך ולהתמיד ועדיין, כבר נחלתי כאלו אכזבות מהגוף הזה, הוא זוכר, אוהו כמה טוב הוא זוכר ובקושי מרפה.
למרות שאני צמודה לתפריט ההרגשה שהגוף לא מוותר לי….
הוא מחזיק את השומן כאילו היה לו הקש האחרון להאחז בו והוא עקשן…..
אני פחות, הרבה יותר ותרנית וסלחנית, הרבה יותר פתוחה לקבל שינויים, סתגלנית.
זה מוזר, איך מתקיימים שני כוחות שונים בגוף אחד…כאילו יש לו לגוף התנהלות משלו..כאילו אין לי אפשרות לשנות אותו…אני מקבלת מכן פה כח שהתמדה היא המפתח. אולי לא התמדתי מספיק…
אני מבינה מצב בו מתחילים ויורדים ויורדים עשרה עשרים ק״ג ואז נתקעים כמה חודשים….
אבל להתחיל עם חוסר ירידה….את זה לא שמעתי מעולם….האם מישהי מכירה מצב כזה?
מאכזב קצת אבל נקווה שיהיה הבדל בשבוע הבא…