המכתב שלך ריגש אותי ומאוד התחברתי אליו. כל היום אנחנו מחזיקות את עצמנו במתח בגלל כל מיני דברים שמחיבים אותנו לתפקד. המתח הזה טוב לנו מצד אחד כי זה מתח של עשיה ושל מיצוי יכולות. בסוף היום נוצר שקט מבורך , אפשר סוף סוף להרגע, ובעקבות הרוגע מגיע רפיון וכייף כזה לא לשלוט בכלום וללכת בדיוק עם מה שבא…. אבל פה מתחילה הבעיה. את מיקדת את זה כל כך יפה וגם החלטת להתמודד ולצמצם נזקים , וזה מעורר אצלי הרבה הערכה וכבוד. נראה שאת לא צריכה עצות, אלא הבנה והזדהות והכלה, ואת כל אלה יש לך ממני “ביג טיים” כי אני מתלהבת גם מצורת הכתיבה הבהירה, והניסוח היפה והישיר שלך. ובכל זאת עצה קטנטונת: ברגעים הרגועים והשקטים אפשר לכתוב לפורום וזה נותן הרגשה שאת לא ממש לבד בשקט… אלה יחד עם עוד כמה שמתלבטות בבעיות דומות… בהצלחה :אוהב: :אוהב: :אוהב:
.
.
