מה נשמע? קראתי את השרשור שפתחת אתמול וממש כל הכבוד על הרעיון. אני חושבת שזה חשוב לכל אחד מאיתנו לעצור ולחשוב מה בעצם הוא מקבל בתכנית וכמה התכנית חשובה לו.
היום שלי בינתיים מצויין, אני חושבת שחלק מההרגשה המעיקה שהיתה לי זה בגלל שנשארו לי עוגות במקרר מיום ההולדת של בעלי, ובראש שלי התנהלה כל הזמן מלחמה אם לאכול מהן או לא…
אז אתמול ניגשתי לילדות שלי ואמרתי להן: תראו, לי מאוד קשה כשיש עוגות במקרר, אז אני הולכת לעבודה ואני משאירה לכן אותן (לא נשאר הרבה מדי…) יש שתי אפשרויות, או שאתן מחסלות אותן עד שאני חוזרת, או שאני חוזרת וזורקת אותן.
כשחזרתי בערב, נשארה רק חתיכה אחת, לקחתי ואכלתי אותה כמנה מותרת מכיוון שאין לי שום תכנונים מיוחדים למנה המותרת השבוע, וזהו – נגמר!
אין לי יותר עוגות במקרר, אין יותר אוייבים בבית ואין לי שדון קטן שיושב לי בראש ולוחש כל הזמן “תטעמי, מה אכפת לך, חתיכה קטנה…”
אז זהו, חזרתי לעצמי ואני מוכנה לרדת בגדול!!!
.
