אני בחמישה חודשים הראשונים מאד נהניתי מהתהליך ומהגיוון והבישול וההכנות אבל יש לציין שהיה לי יותר קל כי לא עבדתי וממש הקדשתי את עצמי לתהליך. מה שכן – חשבתי הרבה מה אוכל עוד מעט אבל לא נתתי לעצמי להיות רעבה וכחלק מההשקעה הכנתי המון חינמיים אז לא הייתי רעבה. בחודשיים האחרונים הרבה יותר קשה לי לשמור אבל ברור לי למה- כי אני לא מתארגנת.
תנסי לראות מאיפה העצבים:
אם זה בגלל שאת רעבה – חינמיים ולאכול את כל מה שמותר לך, לא לדלג
אם זה בגלל שאת מרגישה מסכנה כי את בתוכנית ולא יכולה לאכול כל מה שבא לך, כמה שבא לך ומתי שבא לך שם את צריכה לעשות עבודה על עצמך, וזה גם מה שאני אומרת לעצמי.
האוכל לא באמת משמח אותי. צריך לפעמים משהו טוב אבל יש את זה כל יום וגם במותרת.
אותי הרבה יותר משמח כשאני מצליחה להיות בשליטה ולהרגיש את הכוחות שלי.
בקיצור – גם אם זה לא הסיבות האלה תחפשי מה באמת מקשה עלייך ולמה את לא שמחה בתהליך.
כי אין משהו שאסור לך וזהו. מותר כמעט כל דבר אבל לא הכל מאותו דבר ולא כל הזמן.
מכירה מעולה את הבולמוסים ועכשיו ממש מתמודדת עם זה. התוכנית לי באופן אישי מצויינת וכשלא הולך לי אני מנסה לחפש בתוכי למה. האם עשיתי באמת כמו שצריך כולל חינמיים ו-6 ארוחות? האם משעמם לי? משהו מטריד אותי ועוד ועוד.
טוב שאת כותבת. תמשיכי. לי זה ממש עזר בתהליך וגם עכשיו אני במשבר ומאד עוזר לי
בהצלחה :מאושר: