אצלי המשקל הגבוה היה תמיד תירוץ לכל מיני דברים אחרים.
ל”למה אין לי חבר”, “למה אין לי עבודה מסודרת”, “למה אני לא עושה חצי מהדברים שאני חולמת/רוצה לעשות”.
כשהתחלתי להתקרב למשקל היעד התחלתי לשים לעצמי מכשולים. אבל אז הבנתי שאני רק הורסת לעצמי. ישבתי וכתבתי לעצמי מה עובר עליי. אבל ממש ובאמת ובכנות (בכל זאת זה היה לעיניי בלבד). ברגע שהבנתי את המנגנון של “אם אני אהיה רזה, אז נגמרו לי התירוצים”, הבנתי שזה רק בידיים שלי.
אין לי מושג אם את מתחברת לזה או לא.
נשמע כאילו זה משהו רגשי אצלך ולא טכני. אני בטוחה שאת מכירה את השיטה, אבל שזה משהו רגשי שמונע ממך להצליח לעבור את היום בשלום.
ממליצה לך לשבת עם עצמך ולנסות לזהות מה מונע ממך לקום. לנסות לראות מי יכול לתת לך את התמיכה הרגשית שאת זקוקה לה כרגע. חברה, אמא, מנחה בקבוצה??? לשתף. יש יותר אנשים ממה שאת חושבת שנמצאים במצב דומה למצב שלך, שעברו את מה שאת עוברת עכשיו ולפעמים אוזן קשבת ורק לפרוק את מה שעל הלב יכול לשחרר אותך מכל מה שמעיק עלייך.
אבל קודם כל את חייבת לשבת עם עצמך ולנסות להבין בשקט מה הגורם שמכשיל אותך, ולאחר מכן לחשוב על דרכים שיכולות לעזור לך לצאת מזה.
מסכימה עם מה שכתבה לך מאשי, תאמיני בעצמך. ומוסיפה עוד משהו קטן ממני- תאמיני שזה מגיע לך.
בהצלחה.