אז אחרי שהבטחתי לעצמי, אחרי מאמצים לא נורמלים, אחרי שעשיתי הרבה אוכל חינמי ובישלתי והשקעתי…החזקתי מעמד 3 לילות…
הבטחתי שהשבוע יהיה שונה, יהיה שבוע של 100%…
,את לילה של שבת, ראשון, שני – הצלחתי, ואתמול , כשהקטן שוב עשה לנו “לילה לבן”וכל הלילה, אבל ממש כל הלילה לא ישנתי, פשוט אכלתי, אכלתי מהעצבים, מהתשישות, מבאסה :עצוב:
ידעתי שאני עושה דברים שאני אצטער עליהם…ניסיתי לעצור, אמרתי שאוכל רק מעדן 0%, רק שזיף…אבל אחרי זה המשכתי, לא יכולתי לעצור, אכלתי מליון עוגיות, שוקולד…וכל זה ב 01:30 בלילה :עצוב:
קמתי עם הרגשה נוראית :עצוב: , איזה באסה, מה, יותר מ3 לילות אני לא מחזיקה מעמד?! איך בתחילת התהליך לא ראיתי לא ימינה ולא שמאלה, ולא קמתי בלילות…(למרות שגם אז רק ילדתי ולא היה לי פשוט…) איך אני חוזרת למרץ, למורל הזה?!
נכון, כמו שנירית לימדה אותי – שזו עבודה לא פשוטה, זה אימון, אימון יום יומי…אבל איזה באסה שאחרי 3 ימים של הרגשת ניצחון, יש נפילה והכל “נשבר”…
כועבת לי הבטן עכשיו, אייפות, ודמעות בעניים…ורק 07:00 בבוקר…ואני צריכה ללכת לעבודה
כמה שזה לא פשוט..
אני כבר לא אומרת על ה 1-1.5 ק”ג שאני צריכה עד השמירה…אנשים מורידים עשרות ק”ג ונשערים בשמירה שנים ואני תקוע במקום….עושה צעד קדימה ושניים אחורה…
תגידו, איך, איך לצאת מכל הלופ הזה? מה עוד אני לא עושה?
.
.
