[אלמוני]

היי,
למה כשמתקרבים לשמירה קורים דברים שנוגדים את כל מה שלמדנו עד כה ! אני עוד 2.800 מגיעה לשמירה !!! ובמקום להיכנס בהם אני מוצאת את עצמי מנסה את הגוף שלי בכדי לראות איך הוא יגיב לחריגות … פתאום החשק קצת חזר לו ..ואני לא ממש מדייקת קצת מחפפת לא חורגת בצורה קיצונית פשוט הייתי ממש בתפריט לאורך כל התהליך ! ממש מבאס… עוד קצת ואני שם לא באה לי להתרחק מהמטרה בא לי לכבוש אותה ! ירדתי עד כה 13.200 מה עושים ?!?!? :סחרחורת:

[אלמוני]

היי מאיה
התיאור שלך כל כך מוכר..מה שעזר לי זה שידעתי שאני יגיע לשם אבל
בקצב ובזמן שיתאים.
מעולה שאת מודעת ,מודעות בתהליך מאד חשובה.
במקום לשבת “על הגדר” ולשאול שאלות ולחשוב מחשבות מכשילות ,אני מציעה:
לרשום לעצמך ריאלית בהתאם להכרת הירידות שלך בתהליך את תאריך היעד
בו את רואה את עצמך עולה על המשקל ושומעת את המילה שאת כל כך רוצה לשמוע
שמירה…
ולתאריך הזה תתקדמי תוך כדי שאת יודעת ומבינה שיש תזוזה של זמן סביר
בהגעה ליעד.
תחזרי לעשות תוכנית כפי שידעת לעשות כשירדת 13.200ק”ג.תהני מהדרך
מהנוף (מחמאות….).
אל תנסי את גופך,הוא אחד הדברים היקרים שקיבלת/נו.
פרגני לו הוא הראה לך תיגמול נאות למה שהשקעת בו עד כה.
אל תתרחקי מהמטרה!!להיפך תתקדמי לעברה בצעדים נרגשים,
תרקדי לעברה.
בהצלחה יקירתי
מחכה לסיפור ההצלחה שלך
🙂

[אלמוני]

מרגישים שאנחנו כבר שם,מקבלים מחמאות מהסביבה,לפעמים לא קל להתמודד עם זה.. [בגלל זה אני לפעמים מאוד מובכת ממחמאות ולא אוהבת אותן] את מאוד קרובה ליעד,אבל עדיין בשביל להגיע לשם צריך להמשיך בדרך הנבונה שהובילה אותך לשם.. תחשבי כל הזמן כמה בא לך כבר להיות שם בשמירה,בהרגשה שהשגת את היעד,וכמובן בתוספת של עוד מנה מותרת,הכי שווה,לא? :מאושר:
גם אם זה ילך לאט[וככה זה תמיד בסוף]להיות סבלנית,לדעת שאת עושה את ה100% שלך מבחינתך…

המון בהצלחה וכל הכבוד.

[מאת]

תגובות