- This topic has תגובה 1, 7 משתתפים, and was last updated לפני 7 שנים, חודש 1 by
אלמוני.
-
מאתתגובות
-
22/02/2015 בשעה 20:31 #128291
אלמונילא פעילהיי לכולם,
אני נימצאת במצב שאני לא יודעת מה לעשות.
כבר כמה פעמיים שאני עושה הפסקות חוזרת הולכת לקבוצה.
עולה עולה ויורדת במשקל.
התחלתי את המשקל 76 קילו.
ירדתי ל72. ועכשיו לא הלכתי כמה חודשיים
עליתי ל83 קילו !
אני ממש מיתביישת ללכת ולהסתכל על המנחה שלי בעיניים.
מצד שני חשבתי על לרדת לבד בבית לפחות שאני אגיע ל72, ואז אחזור לקבוצה..מה אתן אומרות ? או מה אתן הייתי עושות ?
אשמח לתשובות כנות 🙂
12/04/2019 בשעה 9:14 #128292אלמונילא פעיללבד קשה לרדת. אם לא תחזרי אני חוששת שעוד מספר חודשים תחזרי עם משקל גבוה בהרבה (מנסיון…).
בינתיים העלייה שלך לא נוראית. תחזרי בראש מורם ועם חיוך ולעבודה….בהצלחה
12/04/2019 בשעה 9:15 #128293אלמונילא פעילבהצלחה.
12/04/2019 בשעה 9:15 #128294אלמונילא פעילהיי הילה, מנסיוני האישי מאוד קשה לעשות לבד את התפריט במיוחד שיש לך נפילות כרגע.
תחזרי לקבוצה( הלוואי ויכולתי ללכת לקבוצה).
עדיף עכשיו מאשר מאוחר יותר!
בהצלחה רבה 🙂 :אוהב:12/04/2019 בשעה 9:15 #128295אלמונילא פעילמהמקום הכי כנה וכואב – לחזור לקבוצה.
השאירי את הבושה בבית היא לא תקדם אותך. כשאנחנו חושבים ליישר קו ואז להתבייש פחות ולהגיע זה יכול לעלות לנו ביוקר.
וזיכרי – ההרים גבוהים יותר בדרך חזרה… תעצרי את זה בזמן.12/04/2019 בשעה 9:15 #128296אלמונילא פעילאני הולכת קצת לחפור כי אני באמת מדברת ממקום של הזדהות, אמנם לא במסגרת הנוכחית בחלי ממן כי עכשיו אני הולכת כל מפגש ויהי מה! אבל בקבוצות הרזייה קודמות שהייתי בהן בעבר. ממש הייתי מתביישת ללכת לקבוצה אחרי עלייה במשקל, הרגשתי שאני מאכזבת את המנחה ושאולי אני ארד קצת במשקל בבית לפני שאני אחזור ואתקן… אבל זה לא מצליח, את עובדת רק על עצמך.
בסופו של דבר המסקנות שלי הן כאלה:
1) אני אכזבתי רק את עצמי, לא את המנחה. המנחה שלי רואה אלף כמוני. כן, מאד אכפת לה וחשוב לה שתצליחי אבל היא לא פקטור והיא הבנאדם האחרון שצריך להתבייש ממנו, דווקא כי היא מגיעה מהעולם הזה ומכירה את זה הכי טוב והכי מקרוב והיא האחרונה לשפוט.
2) את אולי מתביישת להסתכל למנחה שלך בעיניים, אבל בעיני הרבה יותר לא נעים זה המבטים המרחמים מהמשפחה שלך או החברים שלך או מכרים רחוקים או עמיתים בעבודה, שרואים שעלית במשקל אומרים לעצמם “וואי איזה חבל”, “כמה השמנת”, “איזה פנים יפות אבל השומן…”, “כמה את אוכלת, את לא בדיאטה??”… וכל מיני הערות נחמדות כאלה ונדחפים לך לצלחת וסופרים לך קלוריות. אלה הערות שלדעתי הרבה יותר קשה להתמודד איתן מאשר להסתכל למנחה שלך בעיניים ולדעת שעלית 11 ק”ג. תזכרי שאת לא חייבת דין וחשבון לאף אחד, גם לא למדריכה שלך, רק לעצמך!
3) נראה לי שאת יודעת שאת לא תרדי לבד בבית ל-72. אני לא מזלזלת ביכולות שלך חלילה, אני חושבת שיש בנות שמסוגלות לרדת במשקל לבד ואני מעריצה אותן, אבל אני יודעת על עצמי שאני לא. אם הייתי נשארת בבית עד שהייתי מגיעה ל-72 ק”ג, יש יותר סבירות שהייתי מגיעה ל-90 ק”ג.
4) השיטה הזו של כשאני אגיע ל-X ק”ג אני אצטרף לקבוצה / אלך לים / אתחיל לצאת לדייטים, היא שיטה נוראית ואכזרית. אני לא מבינה למה למנוע מעצמך משהו שהוא כ”כ חיוני בשבילך!
5) חוסר הנעימות מול המנחה נמשכת בדיוק 45 שניות מניסיון, אח”כ הכל מתאפס, את מתחילה מחדש. נראה לי שאת ההודעה שכתבת לקח לך יותר מ-45 שניות לכתוב. זה באמת בקטנה.יאללה, תחזרי למסלול, צאי לדרך חדשה ותזכרי שאם עשית את זה פעם אחת את מסוגלת שוב. היום במסגרת של חלי אני הולכת תמיד תמיד תמיד, לא משנה מה העלייה אני הולכת ומתמודדת וזה הדבר היחיד שמצליח להכניס אותי כל פעם מחדש למסגרת! זה שינה לי את כל הקונספט של ההרזייה והפך את התהליך להרבה יותר זורם, קל וסלחני מבחינתי.
12/04/2019 בשעה 9:15 #128297אלמונילא פעילחד משמעית ומהלב לחזור במיידי לקבוצה!! ככל שתתרחקי מהקבוצה ומהמעקב של המנחה כך יהיה יותר קשה לתקן.
מי שמתבייש מפסיד! אז כן יכול להיות שתצליחי בכוחות עצמך (מניסיוני וכאחת שנמצאת בשמירה כיום…זה לא יקרה 😉 )
תאזרי אומץ וחיזרי לקבוצה, אני בטוחה שתתקבלי בשימחה ואהבה והכי חשוב אף אחד לא ישפוט אותך כי כולם נמצאים באותה קלחת ובתהליך חווים גם עליות…החוכמה היא לדעת לעצור את זה בזמן!
ב-ה-צ-ל-ח-ה :אוהב: :אוהב: -
מאתתגובות
יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.
