[אלמוני]

כל שבוע מחדש. אני נופלת כל שני וחמישי ואז יוצאת בהצהרות של “מתחילים מחדש ומה שהיה היה..” אבל כמה, כמה זה כבר הגיוני? ואז הנפילה הופכת להתרסקות רצינית וכבר אין את הכוח וזה מין לעשות בכוונה, מין לעשות “דווקא” (אבל למי?!? :לאמבין: ) ואני כבר איבדתי את כל הצפון! הצילו!

[אלמוני]

ואי ואי ואי, המצב קשה. טוב שכתבת עכשיו ולא חכית עוד. אולי כדאי לך לשבת עם עצמך רגע בשקט ולחשוב מה יכול לחזק אותך בעשיה שלך. את יודעת, לפעמים אין לנו כוח לבד, לפעמים קורים כל מיני דברים מרגשים ומסעירים וקשה לנו להיות כאלה מסודרים ומתוכנתים, (במיוחד אם אנחנו קוראים לעצמנו “פרח בר” שזה שם הכי יפה בעולם). אז מה את צריכה שיעזור לך לגדול יפה ומסודר ולהגשים את המטרות שהצבת לעצמך? אני מציעה לך לא להיות קשה עם עצמך, לחשוב שאת עלולה ליפול ולתכנן במה ובמי את נתמכת. לפחות בתקופת הבניים, עד שתתחזקי. דרך אגב: אפשר להעזר המון בפורום. בהצלחה ענקית :אוהב: :אוהב: :שמח1: :שמח1:

[אלמוני]

בוקר טוב פרח בר :שמח1:
מציעה לך לבדוק למה את נופלת כל שני וחמישי, תזהי את הנקודות החלשות שלך בימים האלה ותתמקדי בהם ספציפית – תגווני, תעשי משהו אחר – מרגישה שאת עומדת למעוד, תחליטי שקודם כל את שותה שתי כוסות מים וברבע שעה הבאה עושה פעילות אחרת מהרגיל – קוראת, יוצאת להליכה 20 דקות, העיקר לעשות משהו אחר מהרגיל.
דבר נוסף, תחשבי למה את רוצה לרזות? איך את רוצה להרגיש? – לפני שתעשי בכוונה ותפלי תיזכרי בתשובה שלך לעצמך – “למה אני רוצה לרזות?, מה יהיה הרווח שלי?”.
בהצלחה ושבוע מבורך :אוהב:

[אלמוני]

נראה שמאז 22/3 (כשהתגייסת..) קשה לך יותר…
נסי לערוך אולי רישום, את יודעת כמו יומן מבצעי/צבאי, ואל תאבדי את הצפון.
אנחנו כאן, תבלי איתנו יותר כשאת מגיעה הביתה ותשאבי את הכח הדרוש לך.
:אוהב:

[מאת]

תגובות