לפני יומיים הייתי נואשת ונכנסתי לפורום הכללי משהו שאף פעם לא עשיתי ולא דפדפתי אין לי מושג למה פשוט הייתי רק בפורום שאלות מקצועיות.
בין היתר גם את הגבת ותמכת-לקחתי את זה בחשבון.
לאט לאט דפדפתי אחורה ואני שמה לב שפה זה המקום שלי-בעיות שקיימות אצל אחרים ממש מתרחשות גם אצלי ויש פה אנשים מדהימים שמגיבים נותנים דעה משתפים בחוויה שלהם וגם כשאנחנו נופלים מבינים מפרגנים תומכים מעודדים ולא שוכחים את מה שאספנו בכיס עד כה-כשלנו זה לא מזיז באותו רגע וזה בעצם מה שאנחנו צריכים להזכר ולשמוע..
בכל אופן-רוסנה,אני לא מכירה אותך אבל שמתי לב שיש לך תמיד מה להגיד ולהכניס בכל תגובה שבב של אופטימיות,וגם כשהיתה לך נפילה הרגשתי שאני חלק ממנה,וכשידעת לקום כאילו נתת לי כח לקום מהמשברון הקטן שלי.
איזה כיף להיות אנושית.
המשיכי בדרכך לא מכירה אותך אבל הוקסמתי ממך כבר עכשיו.