מיי יקירה, את חושבת נכון, עובדת יפה וצמודה לתפריט 5 ימים בשבוע, ואז –
מגיע שישבת שמוציא אותך משיווי המשקל תרתי-משמע.
הכל מתחיל בדילוג על ארוחת הבוקר. בשעה 11 לאכול בוהורים (בוקר וצהרים כמו שכתבת) זה ממש לא טוב. אני לא יודעת מה זה ה”משהו הקטן שהצלחת להכניס לפני” אבל זה בטח לא ארוחת הבוקר שתוכנית, וגם דילגת על ארוחת הביניים והפכת אותה לסוג של צהרים.
חלת השבת על השולחן קורצת לך וכשלשני הצדדים קשה להתאפק – קל לחצות קוים מסוכנים :שמח1:
אם המחשבה הפנימית לא תהיה מוסחת – הפעולה החיצונית לא תהיה שגויה.
את חייבת להתעלם מהחלה – כבודה במקומה מונח והיא שחקן ראשי על שולחן השבת אבל לא בעבורך.
הניחי על צלחת את הלחם הקל שלך ובליבך תחליטי שזו בעצם חלה בפיג'מה…
את יכולה לאכול כפחמימה פרוסה אחת של חלה אבל אם תדעי לעצור ולחשב איך להשלים את יתר הארוחה, וחשוב מכל איך לעצור ולא להמשיך לחפור בחלה.
והכי הכי חשוב לא להצמיד, לצרף, ולדלג על הארוחות. יש משמעות למרווחי הזמן בשישי שבת בדיוק כמו ביתר ימות השבוע.
למקומות ששווה להגיע אליהם, אין קיצורי דרך…
תעדכני איך הלך בסופ”ש הקרוב. :אוהב:
.
.
