ליאת/אורית/רוסנה ואיה תודה על התגובות התומכות והמפרגנות. מקווה להצדיק ולשמור על המעמד “החדש”, על ההישג המשוחזר, על הקאמבק.
ליאת – לא נעלמתי, אני פשוט לא תמיד כותבת, אבל תמיד קוראת אתכן ונהנית. בתקופה האחרונה אני עסוקה מהרגיל כי לקחתי על עצמי להיות “נערת ליווי” (זה נשמע נורא) אבל, לנערה מקסימה, נכה בכסא גלגלים. יותר משאני רואה בזה שליחות או מצווה, נראה לי שאני נהנית יותר ממנה מהחברות והקשר האמיץ. זה עושה לי טוב בנשמה.
תודה ענקית לחלי שלא הרפתה ונתנה לי שוב ושוב את ההזדמנות לקום מחדש ולהגיע לתוצאות.
אמרסון אמר: “אם ברצונך להרים אותי, עליך לעמוד במקום גבוה יותר”… בעצם זה מה שהיא עשתה, לא????