[אלמוני]

שלום לכולם..
השבוע התחלתי את התוכנית עם רצון רב ומוטיבציה גבוהה לרדת במשקל לאחר שנה שלא הצלחתי להתחיל ומכל ניסיון רק עליתי. אז עכשיו לקחתי את עצמי בידיים ואני מרגישה שזה 'זה'.
יש לי לרדת 35 ק”ג לפחות, עם עודף משקל שכזה מעולם לא הייתי צריכה להתמודד ואני מוצאת את עצמי לעיתים קצת מבואסת ומפחדת ש'זה לא יעבוד'. ירדתי בעבר גם 20 ק”ג אבל עכשיו זה כפול וזה לעיתים מפחיד.. לצד הרצון החזק והמוטיבציה יש לעיתים רגעים של ספק ותסכול שאני מאוד משתדלת להתעלם מהם..
רציתי לדעת איך אתם, אלו שיש להם או היה להם עודף משקל דומה, מתמודדים עם זה…
יום טוב לכולם!

[אלמוני]

יקירתי…
ההודעה שלך מאוד נגעה לי…כי היא נגעה במקום כואב..מאוד מוכר…
כשאני התחלתי את התהליך ידעתי שאני צריכה לרזות למעלה מ – 50 ק”ג…
ואיך שלא תציירי את זה, המספר הזה ע-נ-ק !! ואין הרבה כמותי בקבוצה…
כשנתתי לקולות הללו לנהל את מחשבותיי נשארתי עם העודף משקל ואף צברתי עוד ועוד…
יום אחד בקבוצה החלטתי…ממש באופן המזוייף ביותר להפסיק לחשוב כך…ופשוט להנות מהדרך
ומהתהליך ולהעניק לכל חצי קילו וקילו שאני מרזה את המשמעות כאילו הם עשרה ! לפחות מבחינת ההרגשה…הרי גם את גליית הפילה אבן אחת קטנה…וכך מבלי לשים לב…המחשבות הנוראיות נעלמו…וההנאה מהדרך ומהתהליך והעוצמה שקיבלתי משבוע לשבוע בקבוצה, גרמו לי להבין שלכל אחת יש את הדרך המיוחדת שלה לעבור את התהליך, הן מבחינת ק”ג והן מבחינת זמן והן מבחינת רגשות וכדומה…ולא סתם “נבחרתי” לעבור דרך כזו שהיא ארוכה קצת, זו דרך המלך…שנועדה להוביל אותי בבטחה למקום שבו אני נמצאת היום…מבחינת בראש האולימפוס…אני דופקת את השומנים !!! כך אגב, גם יישמתי זאת בכל תחום אחר בחיים, התחלתי כיתה אלף ולא חשבתי על כך שיש לי עוד 12 שנים שם !! התחלתי שנה ראשונה בתואר ראשון ולא ספרתי כמה שנים יש לי עד שאסיים דוקטורט…היום אני בהלם לגלות שלמדתי עוד 10 שנים במוסדות אקדמיים !!! אבל היום אני ד”ר :)) עוד חלום שהבנתי שצריך להשקיע ולהתאמץ ולאהוב את עצמי בכדי לזכות בו…גם את יכולה ! מאמינה בך ! ומשהו בך כבר אומר לך את זה זמן רב – אז הקשיבי לקול הזה…הוא יודע הכי טוב מה טוב לך…
אוהבת, מקווה שעזרתי…

[אלמוני]

התשובה נמצאת כבר בכינוי שלך!! את כותבת כך:”אז עכשיו לקחתי את עצמי בידיים ואני מרגישה שזה 'זה'.” ועם זה, עם ההרגשה והמחשבה הזאת את מתחילה דרך חדשה. תגידי לי, אנחנו, השמנות… מה האלטרנטיבה?! הריי מה יש לנו עכשיו? שומן, חוסר בטחון, חוסר פעילות, לובשות סחבות ושחור. אני בטוחה שאת צעירה ולא רוצה להמשיך ככה, כי אפשר אחרת. אל תתעסקי במספר שהו המשקל, כי את תתיאשי מראש. קחי שבוע-שבוע, ותאמיני בעצמך. אם ירדת 20 ק”ג בעבר איזה סיבה יש לגוף שלך לא לרדת עכשיו? את בקבוצה? תתחילי! לא היום – אתמול! אני מוכנה לעזור לך מה את אומרת?

[אלמוני]

אני צריך לרדת 42 ובנתיים ירדו 31+.
אף פעם לא הסתכלתי על כל המספר המפחיד הזה בתור מטרה.
תמיד הסתכלתי על יעד קטן של 2-3 קילו שציינו עבורי משהו משמח. למשל מספר עגול של קילוגרמים שירדתי, או מספר עגול שהגעתי אליו. לצורך העניין גם 5 הוא עגול :לשון:
הכי כיף היה לרדת את המשקל של הבת שלי, 24 קילו. חבל שהשניה נולדה רק אחרי שכבר ירדתי 7.
וכל יעד קטן שהשגתי חגגתי, בדרך כלל בלשתף עם מי שאני אוהב ולקבל פידבק חיובי, אבל גם בחנויות הבגדים, ופעם אחת ב-30 קילו אפילו במסעדה עם בירה וקינוח.
ד”א, הצבתי לעצמי גם מטרה להתקדם בריצה לעבר חצי מרתון, וגם זה נותן לי דרייב להמשיך ועוזר בירידה.

[אלמוני]

אני מכירה את התחושות שלך..
לי היה מאוד קשה להכנס לזה..
מה שאני עשיתי זה פשוט לכתוב..
כתבתי על המקרר כל מיני תפריטים..
יעד ספציפי לפי ימים..
ושמתי חצאית שקטנה עליי על הארון בגדים. שתמיד תתן לי תזכורת
מקווה שעזרתי

[מאת]

תגובות