הסתימו אירועי יום הזיכרון ואירועי יום העצמאות,ובצאת החג יצאנו קרינה ואני להליכה של שעתים מקרית מוצקין לחוף ק.חיים.
היום הלכנו לא לבד,אלא בתוספת של מישהו לא רצוי בכלל……
הלכנו שנינו עם שיפודי פרגיות בתוך הבטן,ובהתחלת ההליכה היה ממש קשה,משום שהרגשנו ” מפוצצים ” !
בהמשך ההליכה התחלנו להגביר והרגשנו שאנחנו חוזרים לשיגרת ההליכה הרגילה.
שעתים הלכנו כשבסיום ההליכה מראה מד ההליכה 10.200 ק''מ.
ההרגשה היתה נפלאה,ועם קרינה מסימת הליכה כשחיוך מקסים על פניה אני יודע שהיה לה כייף,ואם לה כייף לי שבעתים.
בזדמנות זו אני רוצה לאחל החלמה מהירה לרוסנה.
.
.
