דבר ראשון הייתי מתחילה מלהפסיק לקרוא לעצמי בשמות כאלה…למרות ההרגשה הלא נעימה עם הגוף, אני בטוחה שזה עוד יותר לא נעים לך לקרוא לעצמך ככה.
איפה את נופלת במהלך היום? למה ממחר? למה לא מעכשיו?
האם לפני כל ביס מיותר את יכולה לעצום את העיניים לשניה ולדמיין את עצמך הולכת על השביל בדרל לחופה עם השמלה שרצית כל חייך, את החיוכים והפירגונים של האנשים? את הקלילות שתרגישי באותו ערב.
את זה שנסתובב על רחבת הריקודים ולא מסביב לבופה? או את תחושת האושר הבלתי פוסקת שתלווה אותך…והכל, רק כי רצית ועשית..
בהצלחה!
.
.
