הבנתי היום משהו מאוד חשוב ובחרתי לשתף כי אני חושבת שהוא נוגע לכל אחד ואחת בתהליך הזה, אבל אני ידבר בשם עצמי.
אני תמיד מתחילה/חוזרת לתכנית כשאני באה ממקום נקרא לזה “מאוד נמוך”, אחרי שאכלתי בלי הכרה, בכמויות הזויות, מכל הבא ליד :מבולבל:
הבנתי שלצפות לירידה בשבוע הראשון לתכנית זו חוצפה מצידי 😉
ולצפות שאחרי נפילות דרסטיות כשאני מנקה ברכיים וחוזרת לתכנית, לראות ירידות גדולות זו חוצפה2x 😉
הבנתי שכמו שאני לוקחת אחריות ומקפידה על עשיית התפריט כך אני צריכה לקחת אחריות על ההשלכות של המעשים שלי לפני התכנית או במהלכה (כשנשברתי) :לאבטוח:
הידיעה והתובנה הזו הופכת את הדרך שלי לפחות לחוצה, ואותי לבעלת ציפיות שפויות ואפילו פחותות ממה שאני יכולה לדמיין.. הכי חשוב להיות מודע ואחראי למעשים שלך, ממש כמו ילד קטן שמלמדים אותו שיש השלכות למעשים, תעשה כך תקבל כך.. פשוטו כמשמעו :שמח1: 🙂 :לשון:
שיהיה לכולנו יום מקסים של הצלחה וסיפוק :אוהב: :אוהב: :אוהב:
.
.
