[אלמוני]

יום ב, הייתי בשקילה ועליתי 300 גרם , למרות שעמדתי בהמון פיתויים, לא הייתי הכי להיט כמו לא הכנתי אוכל לעצמיבכלל (הסתדרתי עם אוכל של הילדים,כמו כן חרגתי בכמויות (של המותר) בקיצור הגעתי ביום ב' ומאז אני מדהימה ,מקפידה מאוד ורוצה להתקדם בירידה (יש לי 4 ,(רק)),ובזכות שאני שומעת את איה שלנו המדהימה שאיכפת לה באמת ,אני חוזרת לדרך,ולא מרימה ידיים תודה לאל. יום מקסים לכולם!

[אלמוני]

היי דובשנית..
זו הגישה להצלחה…”אני חוזרת לדרך ולא מרימה ידיים”!!!
גאה בך על התהליך, על ההתמודדות, על החשיבה האופטימית…
הביטי אל חצי הכוס המלאה, כל כך הרבה פיתויים שהצלחת להתגבר עליהם ! כמה כוחות יש בך, בכולנו…רק צריך לרצות!
בהצלחה

[אלמוני]

לא בוכים על חלב שנשפך!
מה שהיה היה, ועכשיו שבוע חדש.

טיפ קטן לכמויות.. קרה לי במיוחד בצהרים, פשוט לאכול “פחמימה סגורה” לא 3 כפות אורז.. שיכולות להתווסף אליה עוד כף ועוד טעימה.. הרי מפרוסת לחם לא לוקחים ביס ומחזירים לשקית (בדר”כ .. חח )

האוכל של הילדים, גם קרה לי עם האחים שלי. תוך 20 שניות זה בפח או בכיור עם מים. אחרי זה בטוח לא יכנס לי לפה. 🙂
תזכרי שעדיף לזרוק לפח ולא להפוך אותך – לפח !

בהצלחה!!!
וש”תרימי ידיים” רק במהלך אימון 🙂

[מאת]

תגובות