היום התחיל מצוין.
הורדתי מהאינטרנט סרטון לתרגילים, ורצתי רבע שעה ברחבי הבית
ואכלתי בדיוק לפי התוכנית,
ואז הגיע אחר הצהרים.
ואחרי טיול ארוך עם הבננות שלי
התעייפתי וכרגיל-
במקום לישון התחלתי לאכול.
אכלתי את ארוחת הביניים שלי,
וזה ממש לא סיפק אותי.
אז הוספתי מעדן דיאט,
וגם זה לא סיפק אותי.
ואז תפסתי את עצמי בידיים והבנתי
שאם אני לא עוצרת את זה כאן ועכשיו
אני אבכה על זה אח”כ.
אז הוצאתי סלסילת פטריות מהמקרר ואכלתי
(עם מלח- מעולה..)
ועברתי לגמבה
וקינחתי בגבעול סלרי יפה.
מהון להון- ארוחת ערב.
אכלתי ונחשו מה? לא שבעתי.
כשהעיניים התחילו לגלוש לעבר ה”חבלים” שהבנות שלי השאירו בצלחת- קפצתי ורצתי למטבח
והכנתי לי סלט ירקות.
שתיתי כוס מים ונרגעתי.
איזו הרגשה מעולה זו להיות בשליטה
ולא להיות רעבה!!!
תודה על ההקשבה והאכפתיות.
נועה.
וואווו אני מעריצה את היכולת שלך לשלוט…
זה מה שאומר שאת בדרך הנכונה..
כל הכבוד.. באמת.. אני לא מצליחה להתמודד עם מצבים כאלה של בולמוסים..
אבל אני רואה שזה אפשר.. אז אני אנסה (בתקווה שאני לא אגיע למצבים כאלה בכלל)