[אלמוני]

היי לכולם….

עשיתי קצת סדר בכל המסמכים שלי במחשב ולפתע גיליתי את “שיר השמירה” שלי..

אותו שיר שהבטחתי לכן בנות הפורום שאפרסם כשאגיע ליעד ולמטרה שלי.

אז נכון שעבר הרבה זמן ונכון שלא היה פורום כל כך..

אבל למה לא לנצל עכשיו את הבמה…:)

 

גאה לפרסם כאן את שיר השמירה שלי, כתבתי אותו בדם, יזע ודמעות והוא מלווה אותי כל פעם

שהמבורגר או בורקסון קורצים לי…..ומזכיר לי כמה עבדתי קשה..כדי להגיע למקום שבו אני היום..

מקווה שתהנו…

 

 

במבט לאחור, היא יושבת שם , בחורה צעירה ושמנה,

מכווצת בפינה ועיניה בוכיות כמתחננות למשהו….

אין לה כוח, היא מחכה…

“אני יודעת שכואב לך”, אני לוחשת לה…

“זה כל כך ברור ואת יודעת שכואב לך אז למה את לא מקבלת החלטה?”

“למה את לא קולטת שכל זה מאוד דומה לדרך ארוכה”…

דרך שאין בה מנצחים או מפסידים, פשוט דרך… למה את לא מנסה?

למה את בוכה?

ההמבורגר שאת אוכלת עכשיו, זו התשובה הראויה?

אני גם יושבת עכשיו בפינה, אבל בפינה מדהימה על הר גבוה במדבר, משקיפה למטה, את יודעת כמה מכשולים עברתי? כמה שדים ניצחתי?

אני עומדת עתה על פסגת העולם, את קולטת? אני על פסגת העולם….

מי היה מאמין שהפעם האור לא כבה כתמיד,

אלא הזרקורים כולם מופנים אליי ואני כלל איני מובכת…

מפריחה בלון ורוד לשמיים, בלון שיזכיר לי שהדרך לא באמת נגמרה

וכל דקה ביממה היא בדיוק כמו הקודמת..ואני כלל לא רעבה…

אני רואה שאת מהרהרת וחושבת, ואני גם יודעת שאת טרודה?

איך נפטרים מדבר כל כך מורכב בקלות, ואיך מורידים את כל המשקל הזה …

את בטח שואלת את עצמך עכשיו בפינה…

איך זה שאת נלחמת עם עצמך ונפגעת ונכשלת כל פעם מחדש….

את לא היחידה יש עוד הרבה כמוך, כמוני…פקחי את העיניים ואף את ליבך…

אם את באמת מוכנה, אבל לשינוי אמיתי ולא מזוייף,

הקשיבי לי…

אני היא את !

רק במבט לאחור…

אני יודעת שאת מפחדת, מפחדת לגעת באמת במה שכואב לך…

זה לא האוכל, אינך מבינה? אז דאגי לעצמך, הכאב לא נעלם בלי עבודה קשה, כשמחביאים אותו הוא רק גדל , גדל כמו סופניה לכל המשפחה…

תלחמי, אל תוותרי, זה הקרב שלך מול השומנים,

אל תסגרי את מה שאת מרגישה עמוק בפנים…

כי זה יחזור, זה בוער, זה חזק, זה לא ייגמר…לכי לקבל עזרה,

ואל תדאגי אני פה, צאי מהפינה ועכשיו !!

אל תחשבי על הכשלונות יותר, התחזקי, אל תתייאשי..המשיכי ולא משנה מה.

את בטוח יכולה להצליח, רק האמיני בכך, אני מאמינה….

הידעת שאפילו במדבר בשממון יש תפוח סדום…?

תגדלי, תצמחי, תעבדי על עצמך, הצמדי לתוכנית,

חיים חדשים יגיעו במקום…והטיפות שאת תראי מהיום, אני מבטיחה, יפה שלי,

יהיו רק אלו של הגשם והאושר ולא של עינייך הבוכיות…

אלוהים בוודאי חייך כשנפגשנו…

אני אפילו בטוחה כי הוא עשה מזה עניין ענקי…..

הוא אמר למלאכים שבשמיים, שייצרו קשת למעלה בענן…

אז הביטי מעלה, הישר לקשת, אני שם….תחייכי אליי חזרה…

את לא לבד, אני איתך, אני בעצם את, רק במבט לאחור…

ושמנה משוקמת עכשיו ולתמיד! ובטוחה יותר מתמיד שאין דבר בחיים !

שלא אצליח לעשות אם רק ארצה בכך..

 

אוהבת , איה

 

נ.ב – מצאתי גם תמונות מטורפות, חייבת להראות לכם(לפני ואחרי כמובן). 

 

[אלמוני]

איה,

דמעות זולגות מעיניי כל פעם שאני קוראת מכתב או שיר שלך

 

אין זה פשוט מדהים!!! את מדהימה והדרך שעשית עד שהגעת למטרה שלך.

 

תמשיכי ככה ותשמרי על הקיים כי את נראית מדהיםםםםםםםםם.

אין ספק שאת בחורה מקסימה, אוהבת ועוזרת , נותנת את כל כולך כדי שאחרים יצליחו.

כל הכבוד !!!! אוהבת המון

 

דורית עיני

 

נ.ב – תמונה אחת שווה אלף מילים

[אלמוני]

כמה אושר ותקווה בבן אדם אחד, כמה הבנה ,כמה חוזק, כמה וכמה…

והכל שלך ורק שלך מחזיקה ממך ואכן תמונה שווה אלף מילים מדהימה!!!!

אין כמוך!!!

אוהבת.

[אלמוני]

איה את מדהימה

תמיד מרגשת אותי

כל מילה שכתבת

זה כאילו נוגע לכל שמן

לי אישית אמר הרבה

ומקווה שתמיד תהיה פה

בישביל כולנו

את  הכי מרגשת

אוהבת רוסנה

[אלמוני]

מישהי פה מזילה ריר על איה המדהימה שלה!

אוי איה כמה שאת יפה !

מצאת אותי בלי מילים!

 

 

 

[אלמוני]

ואוו, אני לא מאמינה, איזה הצלחות יש לכם , אני בקבוצה כבר חודש, כשמנה מאוד מאוד קשה לי, במיוחד בערב שם הקושי, הרעב נופל עליי כמו רעם ביום בהיר, אני מקווה להצלחה כמו שלכם, ואיך אמרה אמש חלי, לרזות רוצים לא צריכים, ובמחשבה בדרך הביתה הבנתי שאני לא מספיק רוצה, הרבה יותר צריכה, מקווה שהשטיפה של אמש עזרה ובהצלחה לכולם. ואין כמו כח הרצון.

[מאת]

תגובות