אחרי השקילה היה לי קצת קשה ביומיים הראשונים, כי הייתי קצת מאוכזבת מעצמי. חוץ מזה נשארו לי במקרר עוד עוגות מיום ההולדת של בעלי וזה כל הזמן היה לי בראש, נלחמתי עם עצמי שלא לגעת בעוגות.
ביום רביעי בבוקר ביקרה אותי דולסה המתוקה וממש עודדה אותי, ואז חזרתי הביתה ואמרתי לבנות שלי שהיום הן גומרות את העוגות או שאני זורקת אותן בערב.
ובאמת עד הערב הן סיימו כמעט הכל חוץ מחתיכה אחת ואני החלטתי שאני אוכל אותה כמנה המותרת.
וזהו, מהרגע שזה נגמר, נגמרה המלחמה בראש שלי וחזרתי לתוכנית כמו גדולה!
כמה נכון המשפט שאסור להכניס אוייבים הביתה…. זה רק עושה בלגן בראש!!!